המאבק שלנו לפרס ספיר לשירה – מגיע ל"הארץ"
26 בדצמבר 2013 2 תגובות
נציגת מפעל הפיס עונה למיה סלע על הטענות שלנו במאבק המשוררים על אפליית תחום השירה מול תחומים אחרים במענקי מפעל הפיס:
קבוצת "מאבק המשוררים" הפועלת לקידום השירה בישראל פנתה אליכם בבקשה שיחולק גם פרס ספיר לשירה. בסופו של דבר הוספתם בפרסי לנדאו קטגוריית שירה. למה לא בספיר?
"מפעל הפיס והמועצה לתרבות מקדמים שירה זה יותר מעשור. אם את מסתכלת היום על ספרי שירה שיוצאים לאור, אני חושבת שאני יכולה לומר כמעט בוודאות ש-80% מהם יוצאים בתמיכת מפעל הפיס. אם מפעל הפיס לא היה תומך ולא מאפשר למו"לים להוציא ספרי שירה, לא היו יוצאים ספרי שירה. אנחנו עושים גם בשנתיים האחרונות חשיפה של שירה בכל מיני אירועים ציבוריים, ותומכים בהוצאה לאור של כתבי עת לשירה. אשר לפרס – ההחלטה באיזו מסגרת הוא יחולק , אם במסגרת ספיר או לנדאו, היא החלטה פנימית של מפעל הפיס והיא מורכבת משיקולים, אילוצים ורצונות. אנחנו עושים לקידום השירה כל הזמן והפרס לשירה שאנחנו נותנים הוא צעד בכיוון הנכון".
אנשי "מאבק המשוררים" נותרו לא מרוצים על אף שנוספה קטגוריית שירה בפרס לנדאו. במכתב שכתבו לעוזי דיין, טענו לקיפוח ספרי השירה בתקנון פרס ספיר. לדידם, תקנון ג' 2 של פרס ספיר לפיו רק פרוזה היא יצירה ספרותית הוא סעיף "אנטי־פואטי מביש". הם עדיין תובעים לקיים פרס ספיר לשירה ומאיימים שאם לא ייעשה כדברם, הם יקיימו הפגנות משוררים נגד אירועי הפרס כדי למחות על אפלייתם. "אנחנו לא יכולים להיאבק ברשת ספרים מסחרית פרטית הדוחקת את השירה למדף אחורי", כתבו לדיין, "אבל אנחנו סבורים שגוף ציבורי הרואה בעצמו מקדם תרבות מחויב ליותר מכך".
עוד כתבו: "אמנם תוקן עיוות בפרס לנדאו ונוספה קטגוריה של משורר בין כל הקטגוריות, אבל יש הבדל בין הדחיפה לספרים שיוצר פרס ספיר והסיוע הכספי של פרס לנדאו, שמגיע למשוררים, אך הוא בעל השפעה נמוכה בהרבה. מטרתנו כ'מאבק המשוררים' בהשתתפות בפרס היא לאו דווקא הזכייה הכספית של משורר יחיד, אלא הקידום הכללי שהפרס יעניק לספרי השירה. הפרס יכול לסייע מול ההוצאות, שמסרבות להוציא ספרי שירה ומול חנויות הספרים שכמעט ולא מציעות למכירה ספרי שירה. השירה היא אחת האמנויות המתעוררות ביותר בשנים האחרונות. השנה מפעל הפיס חדל לתמוך בכתבי העת לשירה ונראה כי הוא מתנער מתחום השירה החיה בישראל".
למה בשנה שעברה לא ניתן תקציב לכתבי עת לשירה?
מלניק: "בכל שנה משנה המועצה לתרבות את תוכנית העבודה שלה. הגמישות היא אחד מהיתרונות שלה, היכולת בכל שנה לתמוך בפרויקטים אחרים ולשנות את תוכנית העבודה ואת הפרויקטים שבהם היא תומכת. התקציב שלנו מוגבל. בשנה שעברה, אחרי שנים ארוכות שבהן תמכנו בכתבי עת, הוחלט להפנות את התקציב למשהו אחר. הזעקה שקמה מהשטח לא נפלה על אוזניים ערלות. אנחנו מבינים שבלי התמיכה של מפעל הפיס לא יהיו כתבי עת ולכן השנה תהיה תמיכה בכתבי עת לשירה, גם מקוונים וגם מודפסים. עם השנים, המועצה לתרבות יצרה לעצמה מסלולי תמיכה שהיום אנחנו מבינים שבלעדינו הם לא מתקיימים, למשל בתחום של ספרי שירה או קטלוגים של אמנות חזותית. לכן נשמר את העוגנים האלה ונייצר מסלולים קבועים שאתם אנחנו רצים כל השנה ובצד זאת, שיעור ניכר מהתקציב יוקצה לפרויקטים משתנים שיאפשרו לנו לענות לצרכים משתנים, ליוזמות חדשות שנולדות בשטח".
ההתייחסות של מאיה סלע מעידה על ההד הראוי ש"מאבק המשוררים" יצר. גריעת התמיכה מכתבי עת מעידה על נתק של הועדה מהמציאות בשטח. לעניות דעתי זה המרכיב החשוב ביותר הראוי לתמיכה. גם הפרס במסגרת פרס לנדאו הוא סוג של הישג. אבל לא בקדימות גבוהה בעיני. כשיקבע הזוכה (אולי כבר נקבע) יסתבר אולי שזה שוב "זוכה צפוי" אחד שכבר זכה (בצדק, בצדק חלקי, או ללא צדק) בשלל פרסים. הלוואי שאתבדה.
הנתון ש80% מספרי השירה יוצאים בתמיכת "מפעל הפיס" נראה לי מופרך. בינתיים פתחתי עשרות ספרי שירה שברשותי ולפי המדגם הזה גם 8% זו הערכת יתר.