אמיר אור: 'מאבק המשוררים' לא נוגע לשירה בכלל. זה קשור למצב המשורר

דברים שאמר המשורר והעורך אמיר למשוררת יעל טומשוב ב"מקור ראשון"

בראיונות שנערכו איתך לאורך השנים דיברת על כך שבחירה בקו אידיאולוגי אחד פירושה לעשות רדוקציה לשירה, כי השירה מכילה את הפוליטיקה ולא להיפך. אז איך למעשה עוברים מעמדה כזאת ללקיחת חלק פעיל ב"מאבק המשוררים"?

"'מאבק המשוררים' לא נוגע לשירה בכלל. זה קשור למצב המשורר. 'מאבק המשוררים' בא כדי להבטיח שהחברה לא תזיק לעצמה על ידי כך שתדכא משוררים. הרי משורר, לכאורה, לא עושה שום דבר; הוא יושב, בוהה, כותב כל מיני דברים. אבל משוררים, ואמנים בכלל, יוצרים את המחר, בוראים דברים חדשים, מציאות שונה. אנשים לא מבינים את זה, אבל אי אפשר להגזים בערך התרומה של האמנות לחברה. חברה שמתפוררת ומסתיידת היא חברה שהאמנות בה מתפוררת, מסתיידת ומתה. לכן חברה צריכה לשמור על האמנים שלה בכלל, ולהכיר קודם כול בתרומתם.

"בין השנים 2001־2000 הייתי יושב ראש ועדה שמינה מתן וילנאי כחלק ממה שנקרא 'חזון תרבות אלפיים'. הוועדה בדקה את מצב היוצר והיצירה בארץ. איך אפשר לעודד ולתמוך ולסבסד. לצורך זה עשיתי מחקר ובדקתי מה קורה בעולם; אירלנד, צרפת, הולנד, קוויבק. יישמו ממסקנות הוועדה כמה דברים קטנים, אבל עם רובן לא עשו כמובן שום דבר, כי הדבר הכי חשוב שנדרש כדי ליישם רעיונות טובים זה כסף.

"בעולם המערבי תקציב התרבות נע בין אחוז לאחוז וחצי ויש מקומות שבהם זה אפילו שניים עד שניים וחצי אחוזים מהתקציב הלאומי. בישראל זה פרומיל וחצי! וזה כולל הכול – את התיאטראות הגדולים שהם קבוצת לחץ אדירה, את התזמורות למיניהן, כולל כאלה שהן בתחום הבידור, את המוזיאונים. כדי לבחון את עוגת הספרות בכלל והשירה בפרט לא צריך זכוכית מגדלת, אלא טלסקופ בין כוכבי. לנו זה נראה מובן מאליו, כי אנחנו רגילים שלוקחים לנו את הכספים ועושים בהם דברים שלא נוגעים אלינו. משקיעים פה, מחלקים לשם; טייקונים, ועדים, מה שאת רוצה. אבל בעולם כתיקונו, יש חברות שמשתמשות במשוררים כדי להנחיל שירה ותרבות לחברה, משוררים בספריות, בקהילות, בבתי ספר. גם פה עושים את זה, אבל מעט. יש מקומות שבהם משוררים מקבלים משכורת צנועה ובלבד שישבו ויכתבו. בפינלנד, למשל, גם בשנים שבהן היא הייתה הרבה יותר ענייה מישראל – לפני הצטרפותה לאיחוד האירופי – היה דבר כזה. זה עניין של סדר עדיפויות, כי בסך הכול כל תקציב התרבות בארץ נראה בערך כך: תוסיפי דלת אחת או תורידי דלת אחת במשרד הפנים וזה כל תקציב משרד התרבות.

"אז 'מאבק המשוררים' בא להציב את תנאיהם של המשוררים ולהיאבק על כך שיזכו לקיום שמאפשר להם יצירה. במיוחד חבר'ה צעירים. אני חושב שזה פשוט בנפשנו, לכן הצטרפתי לזה. לא הצטרפתי בשביל להפוך את השירה לגרילה פוליטית. לא זה התוכן של 'מאבק המשוררים', למרות שיש שם אנשים שחושבים ששירה בכלל היא מעשה פוליטי. זה בסדר, יש שם כל מיני אנשים, אבל זה לא קם על הבסיס הזה".

הדברים התפרסמו לראשונה במקור ראשון