אודות

שירה מתקיימת, בקושי רב, בשולי השוליים של תקציבי התרבות בישראל. ספרים, כתבי עת, אנתולוגיות, תרגומים, ארועי שירה, ופסטיבלים לשירה נסמכים על תקציבים זעומים עד זניחים, הנתונים לשרירות ליבו של הממסד התרבותי, ולמספר מצומצם מאד של קרנות שתמיכתן נתונה תדיר לשינויים ולעולם אינה רציפה. המשורר/ת אינו/ה זוכה לשכר על עמלו/ה, וברוב המקרים משלמ/ת מכיסו/ה על הוצאת ספריו/ה. השירה, היהלום בכתר הספרות, סביבה מתגבשת זהות רבת פנים של חברה, תלויה בפועלן/ם רצונן/ם הטוב ורוח ההתנדבות של משוררים/ות, המנסים/ות לקיימה ולקדמה, במקביל למאבק היום יומי על ההישרדות. את המציאות הזו חייבים לשנות. ואנו המשוררים/ות נשנה אותה. איך נעשה זאת – עקרונות הפעולה זכאות לזכויות ותקצוב – תפיסת המשורר/ת את עצמו/ה כבעל/ת מקצוע הזכאי/ת לשכר על עמלו/ה, וכנגזר מכך, התאגדות מקצועית של משוררים/ות, מתוך הכרה במעמדו/ה השונה, מבחינה מסחרית, של המשורר/ת מכותבים אחרים, לצורך דרישת תקציבים עבור השירה. במידת הצורך תהפך ההתאגדות לאיגוד רשמי. שיתוף פעולה – הגברת שיתוף הפעולה בתוך קהילת המשוררים/ות, ובין משוררים/ות לאמנים/ות אחרים, כדי לברר להעמיק ולחזק את הנוכחות של השירה בחברה ובתרבות. יצירת גופי ידע מחקריים – הסתמכות על מחקרים שנעשו בעבר על מעמד המשורר/ת בארץ תוך כדי השוואתו למעמד המשורר/ת בארצות אחרות, לצורך גיבוש הצעות ספציפיות לקידום השירה. שימוש בהצעה מפורטת שגיבש אמיר אור עבור משרד התרבות. קידום חקיקה בכנסת – הרתמות למאמץ לחקיקת חוק השירה, שנוסח על ידי גלעד מאירי בעזרת משפטנית, שיגדיר את השירה כמרכיב חיוני בתעודת הזהות של ישראל, על כל המשתמע מכך, בתקצוב, ובייצוג של משוררים/ות כשגרירים/ות של התרבות הישראלית ברחבי העולם. הוספת תקנות המתמקדות בשירה לחוקים קיימים, כגון : תוספות לחוק הספריות, חוק התמלוגים, או כל חוק אחר רלבנטי. פעילות ממוקדות מטרה נלוות – פעילויות ממוקדות לצורך חיזוק מעמד השירה. כגון : פרס ספיר למשוררים/ות, הקצאת אחוז מכספי המע"מ המתקבלים ממכירת ספרים לצורך תקצוב השירה, הקמת קרן חרום למשוררים /ות נזקקים/ות פעילות למען תרגום ספרי שירה על ידי המכון לתרגום. יצירת במות – חיוב העיתונים לתת תשלום למדורי שירה בעיתונים. לדבר עם האוניברסיטאות להשקיע במחקר, חוקרות וחוקרים. לבדוק איך נלמדת שירה והאם יש הצעות אחרות (להפסיק לדבר על כוונות היוצר). לחייב את בתי הספר להזמין משוררות ומשוררים לדבר ולשלם להן/ם. רב תרבותיות – לחשוב איזה ציבורים הוצאו החוצה כמו מזרחים/ות, רוסים/ות וערבים/ות ולחשוב איך ההיגוי שלנו יכול להציע פתרונות להכניסן/ם פנימה

One Response to אודות

  1. עמנואל מטלון says:

    אכן, השירה זקוקה לפרסים ולהכרה. אבל לאחרונה, מתרבים כתבי עת, אתרים, משוררים, משוררות, הדפסות בלי הכרה של ספרי שירה שלא עוברות את הסף של העברית הנכונה(לא ששלי טובה יותר אבל אני לא כותב שירה ואין לי יומרות לזה. הקלות של ההקשה במקלדת והדפסות הנייר והשמדת היערות ללא שום הכרה וללא סף כלשהוא של 'תו תקן לשירה'-קשה מאוד להתחשב בה. ראו אתר בשם בוקספר שמציג ספרי שירה בחינם ומפנה את הלקוחות אם יש כאלה-ישירות אל המשוררים. הוא טוען שזה המינימום שהוא יכול לעשות עבור 'הכותבים-משוררים'. היתרון של האתר שלו-הוא בשל גודלו והכרתו בגוגל. צריך לקבוע תקו תקן כפי שהצהירה פעם לאה אילון. המאמר שלה היה אמור לשמש כמזוזה לכל כותב שירה. בברכות, עמנואל מטלון

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: