חדר משלך

בשל פעילות מאבק המשוררים, הסכימו בעירייה בזמנו, לצאת בקול קורא, חדר משלך

אשר מציעי חללי כתיבה שקטים ובעלי השראה ליוצרים כותבים בלוקיישיינים שונים , בשעות ובימים גמישים.

נשמח שתפיצו!

ליוצרים בתחום הכתיבה: בואו לכתוב את היצירה הבאה שלכם בראש שקט למשך שישה חודשים, ללא תשלום, בחדרי עבודה שמחלקת הספריות מעמידה עבורכם בספריית מגדל שלום

הודעות

• פרס מכללת ספיר ליצירה צעירה
• בינתיים חוק השירה שיזמנו נעצר, אבל חלקים מחוק השירה כבר יוצאים לפועל דרך סעיפים אחרים. מהשנה: תגמול למשוררים ולהוצאות

 

ליוצרים בתחום הכתיבה

בואו לכתוב את היצירה הבאה שלכם בראש שקט למשך שישה חודשים, ללא תשלום, בחדרי עבודה שמחלקת הספריות מעמידה עבורכם בספריית מגדל שלום.

לרשותכם שני חדרים: חדר עבודה אחד של יעקב כהן (ז"ל) – סופר, משורר ומתרגם, וחדר נוסף.

בקשות יש להגיש עד 21.8.14 בדוא"ל בלבד: marom_y@tel-aviv.gov.il
(יש לציין בנושא "חדר משלך").

 

מודעה קול קורא חדר משלך(1)

 

אם אתם מכירים מישהו שעשוי להיות מועמד מתאים, אשמח אם תפיצו.

אמיר אור: 'מאבק המשוררים' לא נוגע לשירה בכלל. זה קשור למצב המשורר

דברים שאמר המשורר והעורך אמיר למשוררת יעל טומשוב ב"מקור ראשון"

בראיונות שנערכו איתך לאורך השנים דיברת על כך שבחירה בקו אידיאולוגי אחד פירושה לעשות רדוקציה לשירה, כי השירה מכילה את הפוליטיקה ולא להיפך. אז איך למעשה עוברים מעמדה כזאת ללקיחת חלק פעיל ב"מאבק המשוררים"?

"'מאבק המשוררים' לא נוגע לשירה בכלל. זה קשור למצב המשורר. 'מאבק המשוררים' בא כדי להבטיח שהחברה לא תזיק לעצמה על ידי כך שתדכא משוררים. הרי משורר, לכאורה, לא עושה שום דבר; הוא יושב, בוהה, כותב כל מיני דברים. אבל משוררים, ואמנים בכלל, יוצרים את המחר, בוראים דברים חדשים, מציאות שונה. אנשים לא מבינים את זה, אבל אי אפשר להגזים בערך התרומה של האמנות לחברה. חברה שמתפוררת ומסתיידת היא חברה שהאמנות בה מתפוררת, מסתיידת ומתה. לכן חברה צריכה לשמור על האמנים שלה בכלל, ולהכיר קודם כול בתרומתם.

"בין השנים 2001־2000 הייתי יושב ראש ועדה שמינה מתן וילנאי כחלק ממה שנקרא 'חזון תרבות אלפיים'. הוועדה בדקה את מצב היוצר והיצירה בארץ. איך אפשר לעודד ולתמוך ולסבסד. לצורך זה עשיתי מחקר ובדקתי מה קורה בעולם; אירלנד, צרפת, הולנד, קוויבק. יישמו ממסקנות הוועדה כמה דברים קטנים, אבל עם רובן לא עשו כמובן שום דבר, כי הדבר הכי חשוב שנדרש כדי ליישם רעיונות טובים זה כסף.

"בעולם המערבי תקציב התרבות נע בין אחוז לאחוז וחצי ויש מקומות שבהם זה אפילו שניים עד שניים וחצי אחוזים מהתקציב הלאומי. בישראל זה פרומיל וחצי! וזה כולל הכול – את התיאטראות הגדולים שהם קבוצת לחץ אדירה, את התזמורות למיניהן, כולל כאלה שהן בתחום הבידור, את המוזיאונים. כדי לבחון את עוגת הספרות בכלל והשירה בפרט לא צריך זכוכית מגדלת, אלא טלסקופ בין כוכבי. לנו זה נראה מובן מאליו, כי אנחנו רגילים שלוקחים לנו את הכספים ועושים בהם דברים שלא נוגעים אלינו. משקיעים פה, מחלקים לשם; טייקונים, ועדים, מה שאת רוצה. אבל בעולם כתיקונו, יש חברות שמשתמשות במשוררים כדי להנחיל שירה ותרבות לחברה, משוררים בספריות, בקהילות, בבתי ספר. גם פה עושים את זה, אבל מעט. יש מקומות שבהם משוררים מקבלים משכורת צנועה ובלבד שישבו ויכתבו. בפינלנד, למשל, גם בשנים שבהן היא הייתה הרבה יותר ענייה מישראל – לפני הצטרפותה לאיחוד האירופי – היה דבר כזה. זה עניין של סדר עדיפויות, כי בסך הכול כל תקציב התרבות בארץ נראה בערך כך: תוסיפי דלת אחת או תורידי דלת אחת במשרד הפנים וזה כל תקציב משרד התרבות.

"אז 'מאבק המשוררים' בא להציב את תנאיהם של המשוררים ולהיאבק על כך שיזכו לקיום שמאפשר להם יצירה. במיוחד חבר'ה צעירים. אני חושב שזה פשוט בנפשנו, לכן הצטרפתי לזה. לא הצטרפתי בשביל להפוך את השירה לגרילה פוליטית. לא זה התוכן של 'מאבק המשוררים', למרות שיש שם אנשים שחושבים ששירה בכלל היא מעשה פוליטי. זה בסדר, יש שם כל מיני אנשים, אבל זה לא קם על הבסיס הזה".

הדברים התפרסמו לראשונה במקור ראשון

מאבק המשוררים משתלם: בית ביאליק ישלם גם למשוררים ולמשוררות!

לאחר מאבק ממושך שלנו מול בית ביאליק, שבמשך שנים סירב לשלם למשוררות ומשוררים, פנו השבוע מהנהלת בית ביאליק למשוררות ומשוררים שהופיעו מאוקטובר כדי לתגמל אותם.
זה אחד ההישגים החשובים של מאבק המשוררים, מערכה שנוהלה, לרוב בשקט, על ידי טל ניצן, ענת זכריה, נורית זרחי, דיתי רונן, רועי צ'יקי ארד, יעל גלוברמן, מרדכי גלדמן. זה אגב גם הישג לבית ביאליק, שעובדיו ומנהליו חשו לא בנוח עם כל העניין, שהשחיר את פעולתו של הבית.
אנחנו מקווים שמדובר בראשית הדרך ומשוכנעים שההישג יקרין על היחסים בעולם השירה הישראלי. משוררות ומשוררים צריכים להבין ש: 1. לא יתכן שכמו בסבתא בישלה דיסה, תמיד למשוררים לא נשאר. לא ניתן שכולם מסביב ירוויחו ואנו נתנדב ועוד נסמס להגיד תודה על החשיפה. 2. אנחנו יכולים להיאבק יחד ולנצח, נמשיך להאבק יחד ונמשיך לנצח.
עכשיו ודאי יהיה נעים יותר להופיע בבית ביאליק. (רצא)

המאבק שלנו לפרס ספיר לשירה – מגיע ל"הארץ"

נציגת מפעל הפיס עונה למיה סלע על הטענות שלנו במאבק המשוררים על אפליית תחום השירה מול תחומים אחרים במענקי מפעל הפיס:

מאבק המשוררים מברך את זוכי וזוכות מלגת פרדס המעניקה שנה של שחרור מלחצים כלכליים לצורך יצירה

מאבק המשוררים מברך מעומק הלב את האחיות הסופרות אביגיל גרץ, גלית דהן קרליבך, מיכל פיטובסקי ואת האח הסופר איימן סיכסק על שזכו בצדק רב במלגת פרדס המעניקה שנה של שחרור מלחצים כלכליים לצורך יצירה בחלל הספריה הלאומית.

במעמד מרגש זה מזכיר המאבק לספריות בכלל ולספריה הלאומית בפרט, שבארצנו מבעבע דור של משוררות אמיצות ומשוררים יפים, הפורצות ופורצים נתיבים חדשים בשירה, למרות חיי היומיום הקשים של המעמד היוצר בישראל, שהולך מדחי אל דחי לאורו האפל של הלפיד הכלכלי הניאו ליברלי של ממשלתנו. אל נא תפקירו את השירה! זכרו להקצות מלגות גם למשוררות גם למשוררים.

שתפו: עוד הישג חשוב ביותר למאבק המשוררים – חדר משלך – עיריית תל אביב מחדשת הענקת סטודיו למשוררים/ות

שתפו: עוד הישג חשוב ביותר למאבק המשוררים – חדר משלך – עיריית תל אביב מחדשת הענקת סטודיו למשוררים/ות

 

—
ובנושא אחר – המאבק שלנו להענקת שכר למשוררים ומשוררות בבית ביאליק ממשיך! פרסמנו על כך ידיעה במדור "ספרות ותרבות" בעיתון "ידיעות אחרונות"

הצעת חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל

מצ"ב נוסח מעודכן לדיון ביום רביעי על הצעת חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל

מאבק לתשלום למשוררות ולמשוררים בבית ביאליק

נוסח המכתב ששלחנו בשבוע שעבר בנוגע למערכה של מאבק המשוררים לתשלום למשוררות ולמשוררים בבית ביאליק

לכבוד
איריס מור – עיריית תל אביב
אסף זמיר – עיריית תל אביב
איילת ביתן שלונסקי – בית ביאליק

שלום רב,

נמסר לנו שבימים אלה מתקיימים דיונים על אופי הפעילות בבית ביאליק.
ברצוננו להביא בפניכם את עמדת המשוררים בנושא:
רוב-רובם של הארועים בבית ביאליק מבוססים על השתתפות משוררים: בקריאה, בנשיאת דברים, אפילו בהרצאות.
כידוע, על הארועים האלה בית ביאליק גובה דמי כניסה מהקהל – שבא כדי לשמוע את אותם משוררים – גובה השתתפות מהמו"לים ומקבל תמיכה מהעירייה, ואף על פי כן לא משלם דבר למשוררים, אף לא החזר נסיעה.

במילים אחרות, הפעילות התרבותית התוססת והמוניטין של בית ביאליק נישאים על כתפי המשוררים, התורמים את השתתפותם ואת שמם, ולא פעם גם יחסי ציבור נמרצים, ללא כל תמורה כספית.
כל המופיעים בבית ביאליק מקבלים שכר: המוזיקאים, השחקנים, המנחה, וגם טכנאי הסאונד, המארגנים והשומר. כולם פרט למשוררים, שבלעדיהם לא היה תוכן לארועים. אין לכך שום הצדקה.

כדאי להוסיף שבית ביאליק שולח הזמנות בדואר מדי שבוע כמעט, לכל ארוע מרכזי. בהנחה שמדובר בכ-2000 מכתבים, המשלוח הזה כרוך בהוצאת ביול של כ-4000 ש"ח לכל ארוע, זאת מבלי להוסיף הוצאות עיצוב, הדפסה ומעטפות. כל זאת תמורת שיטת פרסום מיושנת, בזבזנית, לא יעילה ולא נחוצה בעידן המייל והאינטרנט (לפני למעלה מעשור באו הוריי, הגרים מחוץ לתל אביב, לארוע בבית ביאליק לכבוד ספר שיריי הראשון. מאז, למורת רוחם, הם ממשיכים לקבל הזמנות בדואר מבית ביאליק, הזמנות שלא הניבו ולו ביקור אחד שלהם. בזבוז משווע ומתמשך. ט"נ). לבולים יש תקציב ולתשלום למשוררים לא?
לאחרונה גוברת ההתמרמרות בקרב משוררים על הנוהג הנפסד המתמשך הזה, המבוסס על נצלנות והעדר הגינות, ומתרבים הקולות הקוראים למחות ולסרב להשתתף באירועי בית ביאליק עד שהנוהג הזה יתוקן.
אנחנו מקווים שהדיונים הנוכחיים אכן ישימו קץ למצב האבסורדי, הלא-תקין הזה ויפתחו עידן חדש, הוגן ותרבותי, ביחס של בית המשורר הלאומי אל המשוררים.

בברכה ובשם משוררות ומשוררים רבים,

טל ניצן
ענת זכריה
נורית זרחי
דיתי רונן
רועי צ'יקי ארד
יעל גלוברמן
מרדכי גלדמן
מאבק המשוררים

דיון במדיניות ציבורית כלפי הספרות בישראל

לראשונה בישראל (אין להקל בזה ראש) יתקיים דיון במדיניות ציבורית כלפי הספרות בישראל. במלים אחרות, מחויבותם של המדינה ומוסדות ציבור כלפי הספרות, סיפורת ושירה גם יחד. הדיון יתקיים גם בנושא מעמדם של המשורר/ת והסופר/ת ותרומתם ליצירת אתוס תרבותי.

הדיון הזה יתקיים בהובלת מאבק המשוררים.

מטרת הדיון הזה לבסס את הקשר הגורדי שבין מדינה לתרבותה, בהיבט הספרותי, ומשם לגזור את השטר המעשי למחויבות זו. במלים אחרות, תקצוב נאות ושמירה על הספרות.

האמצעי לעשות זאת הוא חקיקה כדוגמת "חוק הקולנוע", המאפשר תמיכות באמצעות תקציבים נדיבים תוך צמצום ההתערבות בתכנים.

באיחוד כוחות עם עולם הספרות, יש לנו את ההזדמנות לקדם את ענין השירה כחלק מקידום כללי של תחום הספרות. תרומתנו תהיה בהטמעת דרישותינו לקידום השירה כחלק מהוראות החוק החדש.

פעילויותינו עד כה במסגרת מאבק המשוררים הניבו הבנה שיש לשירה ביקוש אם רק מספקים ענין לאלו שאמורים להנות ממנה (לא לצרוך אותה, שירה אינה מוצר "צריכה"). לכן אנו מניעים תהליך זה תוך שימוש במטבע הקשה ביותר העומד לרשותנו – הרוח, וכבר הוכחנו שהמטבע הזה יכול להיות משמעותי ביותר.

כנס זה עומד בסימן האתוס החברתי ותרומתה של הספרות לבנייתה של חברה. הכרת המדינה בכך, באמצעות סוכניה העיקריים שהם המחוקק והממשלה, חיונית לשם מתן ביטוי מעשי להכרה זו. תקוותנו היא שהכנס אכן יצליח להניח את אבן הפינה לכך ושעולם הספרות ישכיל להתאחד על-מנת לאפשר, בסופו של תהליך ואולי גם במהלכו, לסיפור וגם לשיר למצוא את מקומם בלב הציבור הרחב. על הדרך אולי נבין למה, לעזאזל, כל-כך חשוב לנו להאבק על גורלה של המלה הכתובה ולהנחיל זאת הלאה.

אנחנו נמשיך לכתוב טרם, תוך כדי וגם קצת אחרי חרחורי הנשימה, צמא הנפש ורעב העיניים, כי זה מה שאנחנו עושים.