מהפכה בשירה 2011

אלי הירש בדברי שבח לאיגוד שפורסמו לראשונה בידיעות אחרונות בטור שלו "קורא שירה"

וכך, בעוד המהפכה נעלמת מהעין והתקשורת חוזרת לדיל הרגיל של כן אירן לא אירן כן יהודית לא דמוקרטית מתנחלים וחרדים, נוסד במהלך השבועות האחרונים "איגוד המשוררים" – התארגנות חדשה מסוגה, תקדימית למדי, שמדגישה בכל דרך את זיקתה למהפכת הקיץ. הלוקיישן: בית העם בשדירות רוטשילד 69, נדל"ן רב ערך שהוסב על ידי בעליו, לפחות לזמן מה, לקומונה של פליטי המאהלים. אורחת הכבוד בכנס ההקמה: דפני ליף. הפעילים: משוררות ומשוררים "מכל שדירות העם", בעיקר כאלה עם מזג עסקני או פוליטי, הן מהזן הותיק-ממסדי והן מהזן הצעיר-מהפכני. והמטרה: שירה, כלומר כסף ציבורי, כלומר כסף ציבורי לשירה.

במבט מהצד זה יכול להיראות מלהיב, משעמם, הירואי, פתטי, מעורר תקוות, חסר חשיבות, מה שתרצו. במבט רחב יותר מדובר בתופעה מעניינת, אם כי בעיקר מבחינה סמלית. איגוד המשוררים הוקם שבע שנים בדיוק אחרי תפנית משמעותית בעולמה הצר של השירה הישראלית: היווסדם של שלושה כתבי עת חדשים בעת ובעונה אחת, שלושתם מתריסים וכריזמטיים, "הו!" "מטעם" ו"מעין". אחרי שנים שבהם המרחב הציבורי של השירה הלך והתפורר, נוצר פתאום אקשן שסחף לתוכו גם כתבי עת ותיקים יותר ועודד הופעה של כתבי עת נוספים, רבים מהם צעירים ומרדניים. ושטף כתבי העת היה רק פן אחד של פעילות הולכת ומואצת…

להמשך קריאה בטור של אלי הירש לחצו כאן

כתיבת תגובה