מאבק המשוררים ב"בין השורות – מה קורה בעולם הספרות" YNET

היום (ה') ייערך כנס חירום על מצב השירה של איגוד המשוררות והמשוררים, כחלק מהמחאה שצוברת תאוצה בשבועות האחרונים. בכנס יעסקו בעתיד השירה בישראל ובהיעדר זכויות ותנאים בסיסיים למשוררים ולהוצאה לאור של כתבי-עת וספרי שירה. באירוע ישתתפו נציגים של האגודה, ח"כ ניצן הורוביץ, דפני ליף ומשוררים ומשוררות רבים מקבוצות שירה שונות, שיערכו הקראות שירה והרצאות. בית העם, רחוב רוטשילד 69, תל-אביב, מהשעה 17:00 ואילך. הכניסה חופשית.

הדברים התפרסמו לראשונה בואינט

מודעות פרסומת

מתי שמואלוף על מאבק המשוררים: מפסיקים לעבוד חינם

אנחנו ה-99%. יחזקאל נפשי, מתי שמואלוף, רועי צ'יקי ארד (צילום: תמי זנדרבג)אנחנו ה-99%. יחזקאל נפשי, מתי שמואלוף, רועי צ'יקי ארד (צילום: תמי זנדרבג)

בואו היום חמישי לכנס חירום של המשוררים והמשוררות – כי הגיע הזמן להשמיע קול צחוק ומילה, לצד צעקה ששירה וזכויות הולכים יחדיו. המשוררים התחזקו בצלם של האוהלים השונים ברחבי הארץ ויצאו למאבק עובדים.

משוררים מפסיקים לעבוד בחינם. לא עוד פרסום בעיתונים, בכתבי עת, בפסטיבלים ללא תשלום הוגן. שיר אינו הובי, הוא אמנות ומלאכה. שיר הוא דחיסה של שלל החוויות שאספנו במשך השנים בתוך התת מודע שלנו והפיכתן ליהלומים זוהרים מלוחים ומתוקים.

שירה היא מהאמנויות העתיקות ביותר. מתוך השירה, פרחו הפרוזה, הדרמה, הקומדיה, הטרגדיה, הטלוויזיה והקולנוע. אבל המשוררים נשארו מאחור. אמנויות כמו מחול, מוזיקה קלאסית ותיאטרון מקבלות סבסוד על ידי המדינה ואילו השירה נותרה חשופה, עירומה. אך שירים מחזקים לבבות, מחברים אוהבים, דורשים שינוי חברתי.

איגוד המשוררים והמשוררות מבקש להיות כמו כל איגוד עובדים. לדאוג לעובדיו, למרות שבשירה יש הרבה בוסים. יש את צומת ספרים וסטימצקי שהחביאו את מדפי השירה, יש את הוצאות הספרים שהפסיקו להוציא שירה, יש את ערבי השירה שהפסיקו לשלם ליוצרים, אך הגיעה שעה של תחילת מאבק. החברה הישראלית היתה מאוגדת בעבר, והגיע הזמן להחזיר עטרה ליושנה.

כל ציבורי העובדים חייבים לעמוד על הזכויות של ה-99% מול ה-1% שאוחז אותנו ברצועת הכלבים. זה לא יצליח לבד. צריך לפעול יחד כדי לקרוע את הרצועה ולצאת לחופשי. אין מקום לעבד ושפחה נרצעת. אין הבדל בין מאבק עובדי חיפה כימיקלים, מרצי האוניברסיטה הפתוחה, עובדי פרי הגליל, ושאר מאבקי העובדים בישראל.

כולנו בעד מטרה צודקת והוגנת של שכר וזכויות סוציאליות עבור פרי מלאכתנו. גם למשורר מגיעות זכויות כאלה, אך קשה לתת אותם כשהתמיכה בשירה ירדה מתחת לקו האדום, כשהקרנות הפסיקו לתמוך בהוצאת כתבי עת וספרי שירה. היום כשמשורר שרוצה להוציא ספר, הוא מקבל מההוצאה דרישה להשיג את דמי הדפוס. גם בשירה, היד הנעלמה של ההפרטה היא סטירה לפנים.

מחאה זו מחאה זו מחאה. דפני ליף, 23 ביולי 2011. cc: wikipedia
מחאה זו מחאה זו מחאה. דפני ליף, 23 ביולי 2011. cc: wikipedia

לאחר שמונה מפגשים שבועיים, כל יום ראשון ב-17:00 בבית העם, החלטנו ליזום כנס חירום, שבו נוכל להעביר את מצב החרום של השירה להמונים, לגייס חברים חדשים, ולעבור שלב במאבק. הכנס יתקיים היום (חמישי) בבית העם, רוטשילד 69 בשעה 17:00. נתחיל בשדרה בחוץ ואז ניכנס פנימה לשיחות על מצב השירה, הקראות שירה ובעיקר להזדמנות נדירה של כל עולם השירה הישראלי להיפגש. לא רק משוררים מוזמנים, אלא כל מי שאוהב שירה ורוצה לתמוך בה.

בכנס ישתתפו משוררים ומשוררות רבים, דפני ליף תגיע לתמוך, ומוזיקאים והרכב מיוחד – "מחתרת הפנינה", ילבה את אש המחאה ויחזיר את הצבע לאותיות השחורות שלנו, אלו שנותרו ללא בית. אז השיבו את מחלקות השירה לאוניברסיטאות. למדו שירה עכשווית בבתי הספר, גם ביסודיים. החזירו את השירה לעיתונים. אין מה לפחד משירה, כפי שאין מה לפחד מאהבה.

הדברים התפרסמו לראשונה בוואלה תרבות

לכתוב עם אש בעיניים: המשוררים רוצים צדק חברתי | יובל גלעד

#alt
כדי שלא נאבד את הרגישות. מאבק המשוררים (צילום: עזרא לוי)

מאחורי הזעם שהצית את דפני ליף להניע אותנו בקיץ האחרון, היה צער התאבדות של חבר משורר ואמן. דפני ליף תהיה אורחת כבוד בכנס המחאה "המדינה נגד השירה" בו ימחו מיטב המשוררים והמשוררות נגד צמצום תקציבי התמיכה בספרות ושירה עד לכמעט כלום. אגי משעול, ארז ביטון, רחל חלפי ועוד יקריאו שירי מחאה, אמיר אור, גלעד מאירי, ציפי שחרור, דיתי רונן וצ'יקי ארד ירצו על המצב, ויהיו גם מוזיקה ומצב רוח טוב אבל קרבי. ‎קרא עוד מהפוסט הזה

%d בלוגרים אהבו את זה: