הצטרפו לכנס מדיניות ציבורית כלפי הספרות והשירה בישראל

לראשונה בישראל (אין להקל בזה ראש) יתקיים דיון במדיניות ציבורית כלפי הספרות בישראל. במלים אחרות, מחויבותם של המדינה ומוסדות ציבור כלפי הספרות, סיפורת ושירה גם יחד. הדיון יתקיים גם בנושא מעמדם של המשורר/ת והסופר/ת ותרומתם ליצירת אתוס תרבותי.

והכי חשוב – הדיון הזה יתקיים בהובלת מאבק המשוררים. לא פחות.

מטרת הדיון הזה לבסס את הקשר הגורדי שבין מדינה לתרבותה, בהיבט הספרותי, ומשם לגזור את השטר המעשי למחויבות זו. במלים אחרות, תקצוב נאות ושמירה על הספרות.

האמצעי לעשות זאת הוא חקיקה כדוגמת "חוק הקולנוע", המאפשר תמיכות באמצעות תקציבים נדיבים תוך צמצום ההתערבות בתכנים.

אי-לכך, אני מציג בפניכם את היוזמה לחקיקתו של "חוק הספרות" (לא זנחנו את חוק השירה, תמשיכו לקרוא).

אל תתבלבלו, זהו אינו חוק אי-ההגנה על הסופרים שנדון כעת בכנסת ובממשלה, והגם שהוא סנונית קיטעת ומקרטעת, עדיין חשוב יהיה להעבירו. הוואקום קשה יותר.

את ההתחלה כבר עשינו בניסוחה של הצעתנו ל"חוק השירה", שדניאל ואני ניסחנו בשיתוף הערות טובות וחשובות מחברינו.

כעת, כדי למקסם את פוטנציאל הכוחות בתחום הספרות, ומנגד, לקדם את הרצון שהביע באוזניי חה"כ הטרי והפעלתן עופר שלח בענין הסדרה כוללת של תחום הספרות (ולא של השירה לבדה), אנו מתכוונים להניח את אבן הפינה לחקיקתו של החוק כבר בכנס זה.

מאבק המשוררים לא יכול לקדם לבדו חקיקת חוק באופן מיטבי. הדבר דורש משאבים של מחויבות וגם משאבים פיננסיים. ראייה מפוכחת של תהליכי חקיקה מצביעים על מאבק ממושך הדורש לובי והעסקת לוביסטים מקצועיים בשכר. במהלך התקופה בה קיים המאבק, היו לנו דיונים לא מעטים על כך, שחלקם אף היו סוערים מאוד. כפי שמתברר, המחויבות הנדרשת לעבודה רציפה מול משרדי הממשלה וחברי הכנסת אינה מצויה בשורותינו, לכל אחד מאתנו פעילויות הנמצאות מחוץ לשותפות במאבק, והמשאבים הפיננסיים שלנו כהתארגנות בלתי מתוקצבת, אף הם מינוריים עד לא קיימים. הידע כיצד עובד לובי כמעט שאינו מצוי בינינו, וגם מי מאתנו הבקיא בכך לא יוכל להתחייב לעבודה סיזיפית זו מבלי שיתוגמל כראוי. אנחנו יכולים לפעול בהתנדבות עד גבול מסוים, שמעבר לו התפוקה השולית שלנו פוחתת.

באיחוד כוחות עם עולם הספרות, יש לנו את ההזדמנות לקדם את ענין השירה כחלק מקידום כללי של תחום הספרות, באמצעות יצירתו של לובי מקצועי, שימומן על-ידי מי שיוכל להקצות את המשאבים הפיננסיים הנחוצים לכך. תרומתנו תהיה בהטמעת דרישותינו לקידום השירה כחלק מהוראות החוק החדש.

פעילויותינו עד כה במסגרת מאבק המשוררים הניבו הבנה שיש לשירה ביקוש אם רק מספקים ענין לאלו שאמורים להנות ממנה (לא לצרוך אותה, שירה אינה מוצר "צריכה"). עם זאת, פרט לנו שחיים שירה ומצויים בתוך עולם השירה, חלק נרחב מעולם הספרות ובוודאי שהציבור הרחב לא שמע עלינו ועל פעילויותינו אלה, חשובות ככל שתהיינה. משמעות הדבר שעם כל חוסר הרצון לומר זאת, אלו הישגים אשר עלולים לרדת לטמיון בהעדר גיבוי פיננסי ומערכתי שיעגן אותם ואנשים שידחפו אותם עוד ועוד קדימה מבלי להרפות.

בהעדר משאבים, אנחנו עושים את מה שאנחנו טובים בו – מניעים תהליך. משם מיטיבי לכת אחרים יוכלו להמשיך לרוץ עם האבוקה עד להשגת היעד, אבל עלינו לסלול עבורם את הדרך. זו משמעותו של מאבק חסר תקציב כספי, כשהמטבע הקשה ביותר העומד לרשותנו הוא הרוח, וכבר הוכחנו שהמטבע הזה יכול להיות משמעותי ביותר.

לא זנחנו את המגעים עם משרד התרבות לצורך ייצור תקציבים לכל עולם השירה. מאמצים אלה עדיין נמשכים ואנחנו מקדמים אותם במקביל. אנו ממשיכים גם במאמצינו לפרוש פלטפורמות כדי לאפשר פעילות שירה גם לאחר שנעזוב את המאבק ונלך איש-איש לדרכו כשתגיע העת לכך. אבל טרם שנעשה זאת, טרם שנתפזר, ננסה להותיר חותם על פני החברה הישראלית ולפחות לנסות לומר שהיינו שם כדי לשנות, כדי להציב מראה רב צידית, מול פני הממשלה, מול פני הכנסת, מול פני מוסדות הציבור, מול פני הציבור הרחב, וגם אל מול פנינו, כמי שהתחילו את אחד המהלכים החשובים ביותר במאבק הזה למען השירה ומצאו עצמם עושים למען החברה בכללותה.

כל אחד ואחת מאתנו מגיעים למאבק ממקום אחר. חלקנו רוצים להחזיר את השירה אל מרכז השיח החברתי משום שזו שירה, חלקנו משום שזו פעילות ראויה בעיניהם, וחלקנו מסיבות אחרות. כל הסיבות טובות כדי להגיע למטרה ראויה בדרך ראויה לא פחות. על עצמי אני יודע לספר. אותי לא מעניינת השירה כשירה. אותי מעניין האדם, והשירה היא לכל היותר כלי להעשרת נפש האדם ואמצעי חשוב ביותר לבנייתה של תרבות, שזו, האחרונה, יוצרת את אותו אתוס תרבותי, שבלעדיו לחברה לא תהיה תקומה והאדם לא יהיה אדם. האדם, ולא השיר.

לכן, כנס זה עומד בסימן האתוס החברתי ותרומתה של הספרות לבנייתה של חברה. הכרת המדינה בכך, באמצעות סוכניה העיקריים שהם המחוקק והממשלה, חיונית לשם מתן ביטוי מעשי להכרה זו. תקוותי היא שהכנס אכן יצליח להניח את אבן הפינה לכך ושעולם הספרות ישכיל להתאחד על-מנת לאפשר, בסופו של תהליך ואולי גם במהלכו, לסיפור וגם לשיר למצוא את מקומם בלב הציבור הרחב. על הדרך אולי נבין למה, לעזאזל, כל-כך חשוב לנו להאבק על גורלה של המלה הכתובה ולהנחיל זאת הלאה.

אנחנו נמשיך לכתוב טרם, תוך כדי וגם קצת אחרי חרחורי הנשימה, צמא הנפש ורעב העיניים, כי זה מה שאנחנו עושים.

ועוד משפט לפני שאנחנו ממשיכים מכאן. כדאי שתדעו, כל משתתפי הכנס הביעו את הסכמתם להשתתף מיד או כמעט מיד כשפניתי אליהם. אחרים הביעו צער אמיתי על שלא יכלו להשתתף בכנס מפאת התחייבויות קודמות או העדרות מהארץ בתאריך הכנס וביקשו ליטול חלק בעיצובה של המדיניות הציבורית בעתיד. חלקם ציינו בפני את החשיבות שהם מייחסים לנושא הכנס ולדיון בו. זה צריך לומר משהו על התפישה הרעיונית החיובית של המשתתפים ועל ההד הציבורי שהכנס הזה מעורר, וזה צריך להיות מתורגם למעשה. כולי תקוה שכך יהיה בכנס. אם לא יהיה כך – כנראה שלקובעי המדיניות לא אכפת לאן מובילה דרך ההתעלמות מהרוח, ולזה, חרף המראות מסביב, אני עדיין מסרב להאמין.

מצורפים:

• תוכנית הכנס בפי-די-אף
• תכנית הכנס בשני פורמטים של JPG: כאן וכאן
• הזמנה לכנס

___ _______ _______ ____ ______ ______ – _____ _____

עמדת מאבק המשוררים באשר להצעת החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל (הוראת שעה), התשע"ג–2013

cc: flickr

עמדת מאבק המשוררים באשר להצעת החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל (הוראת שעה), התשע"ג–2013:

1.      אנו מצרים על העובדה שהיה על המחוקק להדרש להתערבות מסדירה בשוק הספרים, לאחר שאופן ההתנהלות בשוק זה התברר כמאופיין בקיפוח משמעותי ושיטתי של הסופרים והמשוררים.

2.      אנו מברכים על כך שהמחוקק מצא לנכון להתערב לצורך ביצוע אסדרה של התחרות הפרועה בין רשתות השיווק, המוזילה את תחום הספרות על חשבון היוצרים, מקפחת אותם ויוצרת זוּלוּת של היצירה והיוצר גם יחד.

3.      אנו סבורים כי, הגם שהחוק המוצע עדיף על פני המצב הבלתי נסבל הנוכחי בשוק הספרים, האסדרה שהוא יוצר אינה מיטבית וטעונה תיקון כדי לממש את תכליתו המוצהרת. לדוגמה, האחוזים המינוריים המועברים לסופר, כהגדרתו בהצעת החוק, שאנו סבורים שיש לתת את הדעת על תגמול נאות של הסופר כיוצר העיקרי של היצירה הספרותית.

4.      בראיה זו ולשם מימוש התכליות העומדות בבסיסו של החוק המוצע, שומה עלינו להצביע על נוסחו הנוכחי של סעיף 8 להצעת החוק אשר עלול, הלכה למעשה, לרוקן מתוכן את תכלית החוק ולאפשר לרשתות השיווק שימוש בסעיף זה כאמצעי "עוקף" הגנה. סעיף ההנחה, בתנאי כשל שוק זה אשר גרם לצורך ביצירת אסדרה לתחום הספרים בשל יחסי כוחות בלתי שקולים אשר יצרו עיוות מתמשך בשוק הספרים, אינו ראוי.

5.      אנו קוראים לכנסת לתקן את הצעת החוק, ולשוב ולדון בחוק בכל שנה כדי לעמוד מקרוב על יישום החוק והשגת מטרותיו, בהתאם לאמור בסעיף 14 להצעת החוק (הקמת ועדה מייעצת).

6.      אנו קוראים לכנסת להזמיננו לדיונים בועדות הרלוונטיות כדי להציג את עמדותינו באופן מפורט אשר יאפשר למחוקק להבין את תוכן החוק המוצע, את הכשלים הטמונים בו ואת הדרכים המוצעות לפתרון מיטבי בנסיבות הנתונות, וכתוצאה מכך לגרום לניסוח מושכל של הוראות החוק.

7.      נציין כי לדעתנו נדרשת אסדרה בעניינים נוספים הנוגעים לעולם הספרות ואשר לא מצאו ביטויים במסגרת הצעת החוק, ואנו קוראים למחוקק ולממשלה לתת להם פתרון, בין אם במסגרת החוק המוצע, בין אם במהלכים מסדירים נוספים ובין אם בהשקעה תקציבית מתאימה.

8.      אנו מברכים את שרת התרבות והספורט, הגב' לימור לבנת, על פעילותה בנושא, ומסבים את תשומת לבה לעמדתנו זו, שמטרתה, כמי שאמונים על מלאכת הכתיבה ועומדים בליבתה של העשייה הספרותית, לסייע לחקיקת חוק מושכל אשר יוכל לקדם את יצירת הספרות וצריכת הספרות בישראל, תוך שמירה על הוגנות כלפי היוצר.

מאבק המשוררים בבית אריאלה

מאבק המשוררים מקיים סדרה של אירועי "שירה בספרייה" בבית אריאלה בימי רביעי בשעה 20:30

קול קורא לכנס מאבק המשוררים והמשוררות

 

קול קורא ליטול חלק פעיל במסגרת מושב בכנס הספרות של מאבק המשוררים. הפרסומים יוצאים בקרוב ולכן נשמח להיענותכם המהירה כדי לשלב אתכם בפרסום.  אתם מוזמנים להעביר הלאה את הקול קורא. 

קול קורא

כנס מאבק המשוררים

מוסדות, תנועות, כתבי עת ופעילי ספרות

הזמנה למוסדות, לתנועות, לכתבי עת ולפעילי ספרות לכנס מאבק למען הספרות

המשתתפים מתבקשים להציג פרויקטים, קשיי ביצוע ופתרונות

(5 דק' לפרזנטציה)

מושב 2, 12:00 – 13:30:

היכרות בין גופי הספרות: חזון, קשיי ביצועו ואמצעי הגשמתו

הפרזנטציה בהרשמה מוקדמת בלבד

הכנס יתקיים בספריה הלאומית, יום א', 9.6.13, בשעות 09:00 – 16:00

תכנית מפורטת תישלח למבקשים בימים הקרובים

הרשמה לכנס: mail@poetryplace.org |טל. (מקום לשירה): 02-6524601

בברכה,

ועדת הכנס

אמיר אור, עו"ד דניאל באומגרטן, אילן בן דוד, עו"ד רענן בן טובים,

ד"ר גלעד מאירי, ציפי שחרור, נועה שקרג'י, עדי תשרי

פניה מטעם עולם השירה אל שר החינוך החדש, הרב שי פירון, להכריז על "השירה הישראלית" כנושא שנת החינוך התשע"ד

שר החינוך החדש, הרב שי פירון, אנחנו מבקשים ממך להכריז על "השירה הישראלית" כנושא שנת החינוך התשע"ד

בתאריך 09.04.2013 שלח מאבק המשוררים פניה מטעם עולם השירה אל שר החינוך החדש, הרב שי פירון, להכריז על "השירה הישראלית" כנושא שנת החינוך התשע"ד. תכלית הפניה היא האדם באשר הוא אדם, ואין טוב מהשירה כדי לתאר מצב קיומי זה, השואף לכינונה של חברה טובה ובעלת ערכים המשותפים להוויה החברתית בישראל, על רבדיה השונים. לפיכך, אנו נברך על כל דרך ראויה שהיא בה ינקוט שר החינוך ואשר תשיג את תכלית הפניה, במיקוד ההתבוננות החברתית באמצעות השירה.

אל הפניה הצטרפו משוררים, משוררות, אנשי ונשות תרבות ורוח, חינוך ואקדמיה, הפועלים למען הענקת במה נרחבת לשירה בתחומי החברה. יוזמה זו מצטרפת ליוזמות אחרות של מאבק המשוררים למען השירה בישראל, וההצטרפות הגדולה אליה מעידה כי היא וחוצה גבולות ומגדר, וכן חובקת ערכים משותפים, הבאים לידי ביטוי באמצעות השירה. אנו ממתינים לתגובתו של השר לפניה זו, ונשמח לשתף פעולה בעיצוב התכנים עם משרד החינוך.

להורדת המכתב לחצו כאן בבקשה

להציג את המסמך הזה ב-Scribd

כתבי העת לשירה שפועלים היום בישראל

נעה שקרג'י: אני מרשה לעצמי לשתף כאן קישור של מחקרון שעשיתי ב מקום לשירה Poetry Place של כל כתבי העת לשירה שפועלים היום בישראל, ולהציע למי שרוצה לשלוח שירים לכתבי עת מודפסים ולא רק לפועמה. אני מאמינה שחלק מהקושי בעולם השירה נובע מכך שהמידע הנחוץ לחובבי שירה, אינו פתוח בפניהם. לכן, חשוב בעיני לשתף את המידע הזה עם כמה שיותר כותבים.

שבת שלום ומבורך
חג שמח

Where would we be without poetry? | Mati Shemoelof's op-ed from 'Israel Hayom'

The Israeli Poets' Association

In the U.S., there is a wonderful tradition. Each year, the administration chooses a poet laureate, whose main job is to bring poetry closer to the hearts of the American people. He or she receives a salary and even an office in the Library of Congress.

The Israeli Poets' Association was established in 2011, and seeks to bring Hebrew poetry to the broader public. In 2012, the association began collecting signatures on a petition to make Hebrew poetry a central subject of study during the coming school year. This step could lead to an understanding of the central role poetry and culture play in our society. We must not abandon culture to market forces. Rather, we must be proactive in promoting it, as do our counterparts in the West.

As part of the call by poets to declare this the Year of Israeli Poetry, they wrote: "Poetry is a valuable and essential cultural treasure … by way of this initiative, it will be possible to deepen and diversify the exposure of youth and students in the State of Israel to their national poetry, including educational activities that are not necessarily the standard classroom fare."

The call for a Year of Israeli Poetry is intended to restore this forgotten art form to the center of our public life. It will help give us access to new voices in the culture. Poetry was the spearhead of Israel's multicultural pioneer society a century ago, and rose again during the social protests of 2011. Those who had their finger on the pulse of newly formed poetry groups, nascent journals and evenings of song and poetry on the outskirts of cities, had an inkling of what was to come. Poetry is the wellspring of imagination in Israeli society.

The Israeli education system's teaching of poetry is anachronistic and abbreviated. Students are required to memorize poems by old-time national poets, but are rarely exposed to young, subversive and lively practitioners of the art. As a writing workshop instructor, I know how to teach poetry and turn it into a real tool for social change. The initiative to spotlight poetry will require that the Education Ministry bring poets into all schools, to read their poems in new ways in light of students' experiences.

In the family of nations, Israel is judged through its culture. Each year we wait to see if any Israeli films have been nominated for the Oscars. Poets themselves must stop being so arcane and reclaim their place as primary constructors of culture. The Poets' Association proposal for a Year of Israeli Poetry will supplement the few existing tools that currently expose Israelis to poetry, such as the Sapir Prize for Poetry, the recently passed Poetry Law, annual subsidies for poets and the Prime Minister's Award for Poetry.

Today, poetry in Israel is at a nadir. Publishers almost never take on poetry manuscripts, due to their almost negligible commercial value. But the understanding and knowledge to be gained from poetry are immense, and many artists continue to publish their works independently, via the Internet, using new platforms such as Indibook and social networks.

Let us revive this country's commitment to culture, citizenship and our spiritual patrimony. The Education Ministry must seriously address the new initiative by the Poets' Association, as part of a variety of actions that will resuscitate poetry in Israeli society.

This op-ed was first published on Israel Hayom

להחיות את ענף השירה הישראלית | מתי שמואלוף ב"ישראל היום"

איגוד המשוררים בפעולה

בארה"ב קיימת מסורת: יוזמה שנתית נפלאה שבמסגרתה נבחר שׂר שִׁירָה (poetry), שתפקידו העיקרי הוא לקרב את השירה אל האומה האמריקנית. הוא נבחר על ידי הממשל ומקבל ממנה משכורת במהלך תפקידו ואף לשכה בבניין ספריית הקונגרס.

איגוד המשוררים הישראלי שהוקם בשנת 2011 מבקש גם הוא לקרב את השירה העברית לציבור במדינה. בשנת 2012 החלו אנשי האיגוד לאסוף חתימות ליוזמה של הכרזה על השירה הישראלית כחלק מהנושא העיקרי של שנת הלימודים הבאה (תשע"ד). הצעד הזה אולי יוליד יום אחד הבנה בנוגע למקום המרכזי של השירה ושל התרבות בתוך ליבה של המדינה. אסור לנו לחשוב כי תרבות צריכה להישאר אך ורק בתחום כוחות השוק, עלינו להביא אותה קדימה ולחשוב כמו עמיתינו במערב.

במסגרת קריאתם של המשוררים להכריז על שנת השירה הישראלית, כתבו כך: "השירה הינה אוצר רב ערך וחיוני בתרבות… באמצעות מימוש יוזמה זו ניתן יהיה להעמיק ולגוון את חשיפת השירה הישראלית בקרב תלמידות ותלמידי מדינת ישראל לרבות פעילויות חינוכיות שאינן, בהכרח, מהוות שיעורים סטנדרטיים".

הקריאה לשנת שירה ישראלית כאמצעי להביא את האמנות הנשכחת למרכז מדורת השבט היא דרך נוספת להנגיש קולות חדשים בתרבות. השירה הצעירה היתה חוד החנית של הרב־תרבותיות וחלוצה עיקרית לפני המחאה החברתית שעלתה בשנת 2011. מי שהיה ער לקבוצות השירה השונות, לכתבי העת ולערבי השירה בשולי העיר היה יכול להבין את העומד לבוא. השירה היא המקור לדמיון בחברה הישראלית.

בורחס ואני, יצירה של המשורר רוני סומק, 2013

מערכת החינוך בישראל מלמדת שירה לבגרות בצורה לקונית ואנכרוניסטית. התלמידים נדרשים לשנן שירים של המשוררים הלאומיים וכמעט לא נחשפים לשירה צעירה, חתרנית ובועטת. כמדריך לסדנאות כתיבה, אני יודע כיצד אפשר ללמד שירה ולהפוך אותה לכלי אמיתי לשינוי חברתי. היוזמה של העמדת השירה במרכז תדרוש ממשרד החינוך הבאת משוררים ומשוררות לכל בתי הספר, וקריאה מחדש של שיריהם לאור החוויות החדשות של התלמידים.

מדינת ישראל, כחלק ממשפחת העמים, נבחנת בתרבותה. בכל שנה אנו מחכים לראות אם הגיעו הסרטים הישראליים לרשימת המועמדים לאוסקר. גם השירה חייבת להישלף מתוך השוליות שלה ולחזור להיות כלי מרכזי להבניית תרבות. ההצעה של איגוד המשוררים לשנת שירה, כחלק מתוכנית משרד החינוך, תעמוד לצד כלים נוספים, כגון הכרזה על פרס ספיר לשירה, חוק לשירה, תמיכות שנתיות למשוררים, פרס ראש הממשלה לשירה ועוד.

כיום, ענף השירה נמצא בנקודת השפל הגדולה שלו. הוצאות ספרים כמעט לא מוציאות ספרי שירה, עקב המסחריות הכמעט אפסית של הענף. אך הידע שהשירה מכילה הוא ענק, ויוצרים רבים ממשיכים לפרסם את תובנותיהם באופן עצמאי, בין שבאינטרנט (באמצעות פלטפורמות חדשות דוגמת "אינדיבוק" ואחרות) ובין שברשתות החברתיות.

בואו נחזיר את המחויבות של המדינה לתרבות, לאזרחים ולקניין הרוחני שלה. על משרד החינוך להתייחס באופן רציני ליוזמה החדשה כחלק ממגוון פעולות להחייאת ענף השירה בתרבות הישראלית.

הדעה התפרסמה לראשונה בדעות ישראל היום, 21.2.2013

שתפו בבקשה: קול קורא להכרזת השירה הישראלית כנושא שנת החינוך תשעד

מאבק המשוררים יזם הצעה להכריז על שנת תשע"ד כשנת השירה בחינוך. אנחנו בעד, ובעצם כל אוהב ספר. קחו יוזמה והצטרפו

להציג את המסמך הזה ב-Scribd

לא מוותרים על השירה, לא מוותרים

עוד בשורות טובות למשוררים בישראל. פרסום רשימת הספרים המועמדים לפרס ספיר, שוב ללא ספרי שירה ביניהם, אכזב אותנו מאוד. פנינו אל עוזי דיין, יו"ר מפעל הפיס, כדי לברר לאן נעלמה ההבטחה, פרי מאמץ מאבק המשוררים, לפרס שירה ייחודי או השתלבות השירה בפרס הנוכחי ושינוי הסעיף המקפח שקובע כי שירה אינה "יצירה ספרותית".

בתגובה, מדוברות מפעל הפיס העבירו הודעה שהפרס החדש יוכרז כנראה כבר בתחילת 2013. הנה מכתבם ונמשיך לעדכן כאן ובבלוג.שלום רב,

פרס מפעל הפיס לשירה מתוכנן לשנת התקציב 2013 .
בימים אלה אנו בוחנים את המסגרת המתאימה ביותר במפעל הפיס לקיומו של הפרס ומקווים להודיע על החלטתנו כבר בתחילת השנה .בברכה,דולין מלניק

*

"מאבק המשוררים מודה לצוות החינוכי המסור בבית הספר על התגייסותו למימוש ולהצלחת הפעילות החינוכית-פואטית וכן לתלמידים והתלמידות אשר השתתפו בפעילות על הזכות שנפלה בחלקנו במפגש עימם."

סיכום ישיבת מאבק – 20.12+סיכומון הפעילות החינוכית בתלמונד (24.12)+הערב לזכר שי

1.       הפעילות החינוכית בתל מונד (24.12):

לפני שעות ספורות ביצענו את הפעילות החינוכית בתל מונד (ענבל אשל כהנסקי, אילן בן דוד, נועה שקרג'י, גלעד מאירי, רענן בן טובים, עדי תשרי, אורנה ריבלין, עודד הון, תום הדני, רון דהן ודניאל באומגרטן). תודה לכל מי שנטל חלק משלבי ההכנה ועד לשלב הביצוע. הפעילות צולמה. נבצע הפקת לקחים ונחשוב יחד כיצד למנף אותה.

מי שחושב/ת שהנוער של היום לא יכול להתעניין בשירה היה/הייתה צריך/צריכה לבוא היום לבית ספר רבין בתל מונד ולגלות מחדש את הנוער שגדל כאן. כל תלמידי ותלמידות שכבת ט' בבית הספר השתתפו היום בפעילות שירה אשר כללה מפגש עם משוררים ומשוררות מקבוצת מאבק המשוררים, סיעור מוחות ודיון על שאלות שונות העוסקות בשירה, ניתוח שירה אישי וקבוצתי, התנסות בכתיבת שיר והאזנה לשירים שנכתבו על ידי חבריהם וחברותיהם לכיתה.

דמיינו את התלמידה שלקראת סיום המפגש, לאחר היסוס קל, שולפת מהתיק שיר שכתבה, מקריאה אותו בהתרגשות לחבריה וחברותיה לכיתה וזוכה מהם ומהמשוררים בכיתה למשוב אמיתי וחם.

חשבו על התלמיד שאולי פיתח מעט קשב לשירה או לפחות רתיעתו ממנה פחתה. עכשיו חישבו איך להפיח את הקסם הזה לאחרים.

2.       שנת השירה: כזכור נשלחה פנייה רשמית ראשונה למנכ"לית משרד החינוך המיידעת אותה על היוזמה. הכוונה להגיש את עצומת משוררים/ות התומכים/ות ביוזמה לשר/ה הבא/ה (סוף ינואר/תחילת פברואר).

התחלנו לפנות למשוררים/ות עם נוסח ההצעה ונבקש את תמיכתם/ן. כל משורר/ת תומך/ת ירשם באופן מסודר אצלנו (אצלי) ולאחר מכן יצורף שמו לקול הקורא.

בעקבות הצעתו של דורי מנור, התומך ביוזמה, החלטנו להחתים גם אנשי רוח (חתני וכלות פרס ישראל, שחקנים, רבנים, סופרים, ציירים, פרופסורים). מצ"ב נוסח הקול הקורא. אנחנו בתנופה, בואו נמשיך בה!

להציג את המסמך הזה ב-Scribd

יתכן ולא נפרסם קול קורא באינטרנט בשל חוסר יכולת לוודא שיחתמו על העצומה רק משוררים ואנשי רוח. למען הסדר הטוב אנא ידעו אותי למי אתם/ן מתכוונים/ות לפנות כדי למנוע כפילויות.

אנא הפנו אליי את שמות המצטרפים לתמיכה ביוזמה ( את המיילים על התמיכה ביוזמת שנת השירה יש להפנות אל המייל daniel2482@walla.com )

3.       פרס ספיר לשירה– ראו למעלה את עידכון.

4.       הישיבה הבאה תתקיים ביום חמישי ה-3.1 אלא אם ימסר אחרת.

5. ערב לזכר שי אריה מזרחי- רביעי הקרוב- 26.12, בית פליציה בלומנטל, ביאליק 26, תל-אביב, 20:00.

שתפו לכל המשוררות ומשוררים, סופרות וסופרים – אפשר לקבל תשלום עבור השאלות של ספריכם בספריות