הצטרפו לכנס מדיניות ציבורית כלפי הספרות והשירה בישראל

לראשונה בישראל (אין להקל בזה ראש) יתקיים דיון במדיניות ציבורית כלפי הספרות בישראל. במלים אחרות, מחויבותם של המדינה ומוסדות ציבור כלפי הספרות, סיפורת ושירה גם יחד. הדיון יתקיים גם בנושא מעמדם של המשורר/ת והסופר/ת ותרומתם ליצירת אתוס תרבותי.

והכי חשוב – הדיון הזה יתקיים בהובלת מאבק המשוררים. לא פחות.

מטרת הדיון הזה לבסס את הקשר הגורדי שבין מדינה לתרבותה, בהיבט הספרותי, ומשם לגזור את השטר המעשי למחויבות זו. במלים אחרות, תקצוב נאות ושמירה על הספרות.

האמצעי לעשות זאת הוא חקיקה כדוגמת "חוק הקולנוע", המאפשר תמיכות באמצעות תקציבים נדיבים תוך צמצום ההתערבות בתכנים.

אי-לכך, אני מציג בפניכם את היוזמה לחקיקתו של "חוק הספרות" (לא זנחנו את חוק השירה, תמשיכו לקרוא).

אל תתבלבלו, זהו אינו חוק אי-ההגנה על הסופרים שנדון כעת בכנסת ובממשלה, והגם שהוא סנונית קיטעת ומקרטעת, עדיין חשוב יהיה להעבירו. הוואקום קשה יותר.

את ההתחלה כבר עשינו בניסוחה של הצעתנו ל"חוק השירה", שדניאל ואני ניסחנו בשיתוף הערות טובות וחשובות מחברינו.

כעת, כדי למקסם את פוטנציאל הכוחות בתחום הספרות, ומנגד, לקדם את הרצון שהביע באוזניי חה"כ הטרי והפעלתן עופר שלח בענין הסדרה כוללת של תחום הספרות (ולא של השירה לבדה), אנו מתכוונים להניח את אבן הפינה לחקיקתו של החוק כבר בכנס זה.

מאבק המשוררים לא יכול לקדם לבדו חקיקת חוק באופן מיטבי. הדבר דורש משאבים של מחויבות וגם משאבים פיננסיים. ראייה מפוכחת של תהליכי חקיקה מצביעים על מאבק ממושך הדורש לובי והעסקת לוביסטים מקצועיים בשכר. במהלך התקופה בה קיים המאבק, היו לנו דיונים לא מעטים על כך, שחלקם אף היו סוערים מאוד. כפי שמתברר, המחויבות הנדרשת לעבודה רציפה מול משרדי הממשלה וחברי הכנסת אינה מצויה בשורותינו, לכל אחד מאתנו פעילויות הנמצאות מחוץ לשותפות במאבק, והמשאבים הפיננסיים שלנו כהתארגנות בלתי מתוקצבת, אף הם מינוריים עד לא קיימים. הידע כיצד עובד לובי כמעט שאינו מצוי בינינו, וגם מי מאתנו הבקיא בכך לא יוכל להתחייב לעבודה סיזיפית זו מבלי שיתוגמל כראוי. אנחנו יכולים לפעול בהתנדבות עד גבול מסוים, שמעבר לו התפוקה השולית שלנו פוחתת.

באיחוד כוחות עם עולם הספרות, יש לנו את ההזדמנות לקדם את ענין השירה כחלק מקידום כללי של תחום הספרות, באמצעות יצירתו של לובי מקצועי, שימומן על-ידי מי שיוכל להקצות את המשאבים הפיננסיים הנחוצים לכך. תרומתנו תהיה בהטמעת דרישותינו לקידום השירה כחלק מהוראות החוק החדש.

פעילויותינו עד כה במסגרת מאבק המשוררים הניבו הבנה שיש לשירה ביקוש אם רק מספקים ענין לאלו שאמורים להנות ממנה (לא לצרוך אותה, שירה אינה מוצר "צריכה"). עם זאת, פרט לנו שחיים שירה ומצויים בתוך עולם השירה, חלק נרחב מעולם הספרות ובוודאי שהציבור הרחב לא שמע עלינו ועל פעילויותינו אלה, חשובות ככל שתהיינה. משמעות הדבר שעם כל חוסר הרצון לומר זאת, אלו הישגים אשר עלולים לרדת לטמיון בהעדר גיבוי פיננסי ומערכתי שיעגן אותם ואנשים שידחפו אותם עוד ועוד קדימה מבלי להרפות.

בהעדר משאבים, אנחנו עושים את מה שאנחנו טובים בו – מניעים תהליך. משם מיטיבי לכת אחרים יוכלו להמשיך לרוץ עם האבוקה עד להשגת היעד, אבל עלינו לסלול עבורם את הדרך. זו משמעותו של מאבק חסר תקציב כספי, כשהמטבע הקשה ביותר העומד לרשותנו הוא הרוח, וכבר הוכחנו שהמטבע הזה יכול להיות משמעותי ביותר.

לא זנחנו את המגעים עם משרד התרבות לצורך ייצור תקציבים לכל עולם השירה. מאמצים אלה עדיין נמשכים ואנחנו מקדמים אותם במקביל. אנו ממשיכים גם במאמצינו לפרוש פלטפורמות כדי לאפשר פעילות שירה גם לאחר שנעזוב את המאבק ונלך איש-איש לדרכו כשתגיע העת לכך. אבל טרם שנעשה זאת, טרם שנתפזר, ננסה להותיר חותם על פני החברה הישראלית ולפחות לנסות לומר שהיינו שם כדי לשנות, כדי להציב מראה רב צידית, מול פני הממשלה, מול פני הכנסת, מול פני מוסדות הציבור, מול פני הציבור הרחב, וגם אל מול פנינו, כמי שהתחילו את אחד המהלכים החשובים ביותר במאבק הזה למען השירה ומצאו עצמם עושים למען החברה בכללותה.

כל אחד ואחת מאתנו מגיעים למאבק ממקום אחר. חלקנו רוצים להחזיר את השירה אל מרכז השיח החברתי משום שזו שירה, חלקנו משום שזו פעילות ראויה בעיניהם, וחלקנו מסיבות אחרות. כל הסיבות טובות כדי להגיע למטרה ראויה בדרך ראויה לא פחות. על עצמי אני יודע לספר. אותי לא מעניינת השירה כשירה. אותי מעניין האדם, והשירה היא לכל היותר כלי להעשרת נפש האדם ואמצעי חשוב ביותר לבנייתה של תרבות, שזו, האחרונה, יוצרת את אותו אתוס תרבותי, שבלעדיו לחברה לא תהיה תקומה והאדם לא יהיה אדם. האדם, ולא השיר.

לכן, כנס זה עומד בסימן האתוס החברתי ותרומתה של הספרות לבנייתה של חברה. הכרת המדינה בכך, באמצעות סוכניה העיקריים שהם המחוקק והממשלה, חיונית לשם מתן ביטוי מעשי להכרה זו. תקוותי היא שהכנס אכן יצליח להניח את אבן הפינה לכך ושעולם הספרות ישכיל להתאחד על-מנת לאפשר, בסופו של תהליך ואולי גם במהלכו, לסיפור וגם לשיר למצוא את מקומם בלב הציבור הרחב. על הדרך אולי נבין למה, לעזאזל, כל-כך חשוב לנו להאבק על גורלה של המלה הכתובה ולהנחיל זאת הלאה.

אנחנו נמשיך לכתוב טרם, תוך כדי וגם קצת אחרי חרחורי הנשימה, צמא הנפש ורעב העיניים, כי זה מה שאנחנו עושים.

ועוד משפט לפני שאנחנו ממשיכים מכאן. כדאי שתדעו, כל משתתפי הכנס הביעו את הסכמתם להשתתף מיד או כמעט מיד כשפניתי אליהם. אחרים הביעו צער אמיתי על שלא יכלו להשתתף בכנס מפאת התחייבויות קודמות או העדרות מהארץ בתאריך הכנס וביקשו ליטול חלק בעיצובה של המדיניות הציבורית בעתיד. חלקם ציינו בפני את החשיבות שהם מייחסים לנושא הכנס ולדיון בו. זה צריך לומר משהו על התפישה הרעיונית החיובית של המשתתפים ועל ההד הציבורי שהכנס הזה מעורר, וזה צריך להיות מתורגם למעשה. כולי תקוה שכך יהיה בכנס. אם לא יהיה כך – כנראה שלקובעי המדיניות לא אכפת לאן מובילה דרך ההתעלמות מהרוח, ולזה, חרף המראות מסביב, אני עדיין מסרב להאמין.

מצורפים:

___ _______ _______ ____ ______ ______ – _____ _____ ___ _______ _______ ____ ______ ______ - _____ _____1 (____ _____) ___ _______ _______ ____ ______ ______ - _____ _____1 (_____) ___ _______ _______ ____ ______ ______ - _____

מודעות פרסומת

קול קורא לכנס מאבק המשוררים והמשוררות

 2242013
קול קורא ליטול חלק פעיל במסגרת מושב בכנס הספרות של מאבק המשוררים. הפרסומים יוצאים בקרוב ולכן נשמח להיענותכם המהירה כדי לשלב אתכם בפרסום.  אתם מוזמנים להעביר הלאה את הקול קורא. 

קול קורא

כנס מאבק המשוררים

מוסדות, תנועות, כתבי עת ופעילי ספרות

הזמנה למוסדות, לתנועות, לכתבי עת ולפעילי ספרות לכנס מאבק למען הספרות

המשתתפים מתבקשים להציג פרויקטים, קשיי ביצוע ופתרונות

(5 דק' לפרזנטציה)

מושב 2, 12:00 – 13:30:

היכרות בין גופי הספרות: חזון, קשיי ביצועו ואמצעי הגשמתו

הפרזנטציה בהרשמה מוקדמת בלבד

הכנס יתקיים בספריה הלאומית, יום א', 9.6.13, בשעות 09:00 – 16:00

תכנית מפורטת תישלח למבקשים בימים הקרובים

הרשמה לכנס: mail@poetryplace.org |טל. (מקום לשירה): 02-6524601

בברכה,

ועדת הכנס

אמיר אור, עו"ד דניאל באומגרטן, אילן בן דוד, עו"ד רענן בן טובים,

ד"ר גלעד מאירי, ציפי שחרור, נועה שקרג'י, עדי תשרי

להחיות את ענף השירה הישראלית | מתי שמואלוף ב"ישראל היום"

איגוד המשוררים בפעולה

איגוד המשוררים בפעולה

בארה"ב קיימת מסורת: יוזמה שנתית נפלאה שבמסגרתה נבחר שׂר שִׁירָה (poetry), שתפקידו העיקרי הוא לקרב את השירה אל האומה האמריקנית. הוא נבחר על ידי הממשל ומקבל ממנה משכורת במהלך תפקידו ואף לשכה בבניין ספריית הקונגרס.

איגוד המשוררים הישראלי שהוקם בשנת 2011 מבקש גם הוא לקרב את השירה העברית לציבור במדינה. בשנת 2012 החלו אנשי האיגוד לאסוף חתימות ליוזמה של הכרזה על השירה הישראלית כחלק מהנושא העיקרי של שנת הלימודים הבאה (תשע"ד). הצעד הזה אולי יוליד יום אחד הבנה בנוגע למקום המרכזי של השירה ושל התרבות בתוך ליבה של המדינה. אסור לנו לחשוב כי תרבות צריכה להישאר אך ורק בתחום כוחות השוק, עלינו להביא אותה קדימה ולחשוב כמו עמיתינו במערב.

במסגרת קריאתם של המשוררים להכריז על שנת השירה הישראלית, כתבו כך: "השירה הינה אוצר רב ערך וחיוני בתרבות… באמצעות מימוש יוזמה זו ניתן יהיה להעמיק ולגוון את חשיפת השירה הישראלית בקרב תלמידות ותלמידי מדינת ישראל לרבות פעילויות חינוכיות שאינן, בהכרח, מהוות שיעורים סטנדרטיים".

הקריאה לשנת שירה ישראלית כאמצעי להביא את האמנות הנשכחת למרכז מדורת השבט היא דרך נוספת להנגיש קולות חדשים בתרבות. השירה הצעירה היתה חוד החנית של הרב־תרבותיות וחלוצה עיקרית לפני המחאה החברתית שעלתה בשנת 2011. מי שהיה ער לקבוצות השירה השונות, לכתבי העת ולערבי השירה בשולי העיר היה יכול להבין את העומד לבוא. השירה היא המקור לדמיון בחברה הישראלית.

בורחס ואני, יצירה של המשורר רוני סומק, 2013

בורחס ואני, יצירה של המשורר רוני סומק, 2013

מערכת החינוך בישראל מלמדת שירה לבגרות בצורה לקונית ואנכרוניסטית. התלמידים נדרשים לשנן שירים של המשוררים הלאומיים וכמעט לא נחשפים לשירה צעירה, חתרנית ובועטת. כמדריך לסדנאות כתיבה, אני יודע כיצד אפשר ללמד שירה ולהפוך אותה לכלי אמיתי לשינוי חברתי. היוזמה של העמדת השירה במרכז תדרוש ממשרד החינוך הבאת משוררים ומשוררות לכל בתי הספר, וקריאה מחדש של שיריהם לאור החוויות החדשות של התלמידים.

מדינת ישראל, כחלק ממשפחת העמים, נבחנת בתרבותה. בכל שנה אנו מחכים לראות אם הגיעו הסרטים הישראליים לרשימת המועמדים לאוסקר. גם השירה חייבת להישלף מתוך השוליות שלה ולחזור להיות כלי מרכזי להבניית תרבות. ההצעה של איגוד המשוררים לשנת שירה, כחלק מתוכנית משרד החינוך, תעמוד לצד כלים נוספים, כגון הכרזה על פרס ספיר לשירה, חוק לשירה, תמיכות שנתיות למשוררים, פרס ראש הממשלה לשירה ועוד.

כיום, ענף השירה נמצא בנקודת השפל הגדולה שלו. הוצאות ספרים כמעט לא מוציאות ספרי שירה, עקב המסחריות הכמעט אפסית של הענף. אך הידע שהשירה מכילה הוא ענק, ויוצרים רבים ממשיכים לפרסם את תובנותיהם באופן עצמאי, בין שבאינטרנט (באמצעות פלטפורמות חדשות דוגמת "אינדיבוק" ואחרות) ובין שברשתות החברתיות.

בואו נחזיר את המחויבות של המדינה לתרבות, לאזרחים ולקניין הרוחני שלה. על משרד החינוך להתייחס באופן רציני ליוזמה החדשה כחלק ממגוון פעולות להחייאת ענף השירה בתרבות הישראלית.

שירת הברבור של שי אריה מזרחי

מזרחי בהשקת ספרו השני. צילום: עזרא לוי - צלם פואטי

מזרחי בהשקת ספרו השני. צילום: עזרא לוי – צלם פואטי

השבוע בבית העם, החברים קראו משיריו ודיברו על פעילותו הנמרצת למען קידום מאבק השירה. הוא היה פעיל בתנועת השירה “גרילה תרבות” והפיק בזמנו בהצלחה את אירוע המחאה על אי העלאת שכר המינימום מול בנק ישראל והצליח להביא לשם צוותי טלוויזיה שיסקרו את הארוע.

http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1850145

משוררים מוחים על כך שפרס ברנשטיין לא הוענק השנה

קבוצת משוררים פנתה לאחרונה לקרן ברנשטיין במחאה על שהקרן לא חילקה השנה את פרס ברנשטיין לשירה, אף שקראה למשוררים להגיש מועמדות. הקבוצה, הקרויה ארגון המשוררים, הוקמה לפני שנה כדי להיאבק על מעמד המשוררים והשירה בתרבות.

לדברי הקבוצה, משוררים רבים שלחו ספרים להתאחדות הוצאות הספרים, הממונה על חלוקת הפרס, והופתעו כאשר היא הודיעה על הזוכים בפרס ברנשטיין ל-2012: הסופר מתן חרמוני והמחזאי עודד ליפשיץ. מקומם של המשוררים נפקד מהרשימה. סכומי הכסף שמוענקים בפרס ברנשטיין הם 25 אלף שקל למשורר וכן למחזאי ו-50 אלף שקל למחבר ספר פרוזה.

אנשי קבוצת המשוררים לא קיבלו התייחסות מקרן ברנשטיין לפנייתם. לדבריהם, "שירה אינה עסק כלכלי משתלם ולכן הפרסים הם תגמול יחיד כמעט למשוררים. כמו כן, ההד שיוצרים הפרסים מעודד הוצאות ספרים להוציא לאור ספרי שירה וחנויות להניח ספרים על המדפים". המשוררים מזכירים כי בעקבות פנייתם, פרס ספיר של מפעל הפיס בחר להוסיף פרס לשירה בשנה הקרובה. הם קראו לקרן ברנשטיין להעניק את הפרס בסוגת השירה כמובטח.

מנכ"ל התאחדות הוצאות הספרים, אמנון בן שמואל, אמר בתגובה: "תקנון הפרס קובע שההחלטה על הפרס חייבת להיות פה אחד של שלושת הלקטורים. השנה הלקטורים לא הגיעו להסכמה. מאחר שהפרס הזה מחולק אחת לשנתיים הוא נדחה לשנה הבאה – לא נחכה עוד שנתיים. נקווה שאז הלקטורים יגיעו להחלטה פה אחד".

מיה סלע, גלריה, הארץ

איגוד המשוררים והמדיאטק: קול קורא למשלוח שירים

 

26 יולי 2012

קול קורא למשלוח שירים

במסגרת שיתוף פעולה פואטי הנרקם בימים אלה בין מדיטק חולון למאבק המשוררים, החל המדיטק בפירסום שירים בחלל הציבורי שלו. השירים מפורסמים בחוברת המידע החודשית הנשלחת למנויים, באתר הבית ועל גבי מסכי המחשבים הפזורים במדיטק, על מסך הקולנוע של סינמטק חולון לפני הקרנת סרטים, ובחללים שונים של המתחם.

אנו שמחים להזמין משוררים ומשוררות המעוניינים בכך לשלוח שירים על מנת שיפורסמו בבמות שצויינו לעיל. פרסום השירים יעשה בבמות אלה,  במטרה לעודד את קריאת השירה ואת ההכרות עם המשוררים הפועלים בארץ.

את השירים יש לשלוח בקובץ WORD, רווח כפול, פונט אריאל גודל 12, עם שם המשורר ופרטי ההתקשרות עמו (כתובת המייל שלו וטלפון). בשלב זה אין שרותי ניקוד, ולפיכך אנו מבקשים מכם לשלוח שירים מנוקדים. כותבים המעוניינים כי שיריהם יופיעו ללא ניקוד, יודיעו לנו על כך. מאחר שהשירים מתפרסמים ונקראים במרחב ציבורי, נבקש לשלוח טקסטים מתאימים המתפרשים על פני עמוד אחד בלבד, וזאת במטרה ליצור קריאה נינוחה ושלמה.

משלוח השירים מהווה הסכמה לפרסומם במסגרת האמורה לעיל.

את השירים יש לשלוח ל : israelipoets@gmail.com

בנוגע לתמלוגים עבור הפרסום הנ"ל, יפעל המדיטק על-פי התקנות החלות על ספריות ציבוריות.

בחירת השירים תבוצע על ידי העורכת ענת שרון-בלייס בשיתוף עם מערכת מתחלפת של חברי מאבק המשוררים.

אין במשלוח השירים להוות התחייבות מצד העורכת ו/או המערכת לפרסומם.

פרס ספיר לשירה: מאבק שבדרך להכרה

מאבק המשוררים והמשוררות פנה למועצת התרבות של מפעל הפיס וצוות פרס ספיר בכדי שיתקנו את הפגם התקנוני ויכריזו על "פרס ספיר לשירה". קראו על מאבק שבדרך להכרה   ‎קרא עוד מהפוסט הזה

%d בלוגרים אהבו את זה: