דיון במדיניות ציבורית כלפי הספרות בישראל

לראשונה בישראל (אין להקל בזה ראש) יתקיים דיון במדיניות ציבורית כלפי הספרות בישראל. במלים אחרות, מחויבותם של המדינה ומוסדות ציבור כלפי הספרות, סיפורת ושירה גם יחד. הדיון יתקיים גם בנושא מעמדם של המשורר/ת והסופר/ת ותרומתם ליצירת אתוס תרבותי.

הדיון הזה יתקיים בהובלת מאבק המשוררים.

מטרת הדיון הזה לבסס את הקשר הגורדי שבין מדינה לתרבותה, בהיבט הספרותי, ומשם לגזור את השטר המעשי למחויבות זו. במלים אחרות, תקצוב נאות ושמירה על הספרות.

האמצעי לעשות זאת הוא חקיקה כדוגמת "חוק הקולנוע", המאפשר תמיכות באמצעות תקציבים נדיבים תוך צמצום ההתערבות בתכנים.

באיחוד כוחות עם עולם הספרות, יש לנו את ההזדמנות לקדם את ענין השירה כחלק מקידום כללי של תחום הספרות. תרומתנו תהיה בהטמעת דרישותינו לקידום השירה כחלק מהוראות החוק החדש.

פעילויותינו עד כה במסגרת מאבק המשוררים הניבו הבנה שיש לשירה ביקוש אם רק מספקים ענין לאלו שאמורים להנות ממנה (לא לצרוך אותה, שירה אינה מוצר "צריכה"). לכן אנו מניעים תהליך זה תוך שימוש במטבע הקשה ביותר העומד לרשותנו – הרוח, וכבר הוכחנו שהמטבע הזה יכול להיות משמעותי ביותר.

כנס זה עומד בסימן האתוס החברתי ותרומתה של הספרות לבנייתה של חברה. הכרת המדינה בכך, באמצעות סוכניה העיקריים שהם המחוקק והממשלה, חיונית לשם מתן ביטוי מעשי להכרה זו. תקוותנו היא שהכנס אכן יצליח להניח את אבן הפינה לכך ושעולם הספרות ישכיל להתאחד על-מנת לאפשר, בסופו של תהליך ואולי גם במהלכו, לסיפור וגם לשיר למצוא את מקומם בלב הציבור הרחב. על הדרך אולי נבין למה, לעזאזל, כל-כך חשוב לנו להאבק על גורלה של המלה הכתובה ולהנחיל זאת הלאה.

אנחנו נמשיך לכתוב טרם, תוך כדי וגם קצת אחרי חרחורי הנשימה, צמא הנפש ורעב העיניים, כי זה מה שאנחנו עושים.