הצטרפו לכנס מדיניות ציבורית כלפי הספרות והשירה בישראל

לראשונה בישראל (אין להקל בזה ראש) יתקיים דיון במדיניות ציבורית כלפי הספרות בישראל. במלים אחרות, מחויבותם של המדינה ומוסדות ציבור כלפי הספרות, סיפורת ושירה גם יחד. הדיון יתקיים גם בנושא מעמדם של המשורר/ת והסופר/ת ותרומתם ליצירת אתוס תרבותי.

והכי חשוב – הדיון הזה יתקיים בהובלת מאבק המשוררים. לא פחות.

מטרת הדיון הזה לבסס את הקשר הגורדי שבין מדינה לתרבותה, בהיבט הספרותי, ומשם לגזור את השטר המעשי למחויבות זו. במלים אחרות, תקצוב נאות ושמירה על הספרות.

האמצעי לעשות זאת הוא חקיקה כדוגמת "חוק הקולנוע", המאפשר תמיכות באמצעות תקציבים נדיבים תוך צמצום ההתערבות בתכנים.

אי-לכך, אני מציג בפניכם את היוזמה לחקיקתו של "חוק הספרות" (לא זנחנו את חוק השירה, תמשיכו לקרוא).

אל תתבלבלו, זהו אינו חוק אי-ההגנה על הסופרים שנדון כעת בכנסת ובממשלה, והגם שהוא סנונית קיטעת ומקרטעת, עדיין חשוב יהיה להעבירו. הוואקום קשה יותר.

את ההתחלה כבר עשינו בניסוחה של הצעתנו ל"חוק השירה", שדניאל ואני ניסחנו בשיתוף הערות טובות וחשובות מחברינו.

כעת, כדי למקסם את פוטנציאל הכוחות בתחום הספרות, ומנגד, לקדם את הרצון שהביע באוזניי חה"כ הטרי והפעלתן עופר שלח בענין הסדרה כוללת של תחום הספרות (ולא של השירה לבדה), אנו מתכוונים להניח את אבן הפינה לחקיקתו של החוק כבר בכנס זה.

מאבק המשוררים לא יכול לקדם לבדו חקיקת חוק באופן מיטבי. הדבר דורש משאבים של מחויבות וגם משאבים פיננסיים. ראייה מפוכחת של תהליכי חקיקה מצביעים על מאבק ממושך הדורש לובי והעסקת לוביסטים מקצועיים בשכר. במהלך התקופה בה קיים המאבק, היו לנו דיונים לא מעטים על כך, שחלקם אף היו סוערים מאוד. כפי שמתברר, המחויבות הנדרשת לעבודה רציפה מול משרדי הממשלה וחברי הכנסת אינה מצויה בשורותינו, לכל אחד מאתנו פעילויות הנמצאות מחוץ לשותפות במאבק, והמשאבים הפיננסיים שלנו כהתארגנות בלתי מתוקצבת, אף הם מינוריים עד לא קיימים. הידע כיצד עובד לובי כמעט שאינו מצוי בינינו, וגם מי מאתנו הבקיא בכך לא יוכל להתחייב לעבודה סיזיפית זו מבלי שיתוגמל כראוי. אנחנו יכולים לפעול בהתנדבות עד גבול מסוים, שמעבר לו התפוקה השולית שלנו פוחתת.

באיחוד כוחות עם עולם הספרות, יש לנו את ההזדמנות לקדם את ענין השירה כחלק מקידום כללי של תחום הספרות, באמצעות יצירתו של לובי מקצועי, שימומן על-ידי מי שיוכל להקצות את המשאבים הפיננסיים הנחוצים לכך. תרומתנו תהיה בהטמעת דרישותינו לקידום השירה כחלק מהוראות החוק החדש.

פעילויותינו עד כה במסגרת מאבק המשוררים הניבו הבנה שיש לשירה ביקוש אם רק מספקים ענין לאלו שאמורים להנות ממנה (לא לצרוך אותה, שירה אינה מוצר "צריכה"). עם זאת, פרט לנו שחיים שירה ומצויים בתוך עולם השירה, חלק נרחב מעולם הספרות ובוודאי שהציבור הרחב לא שמע עלינו ועל פעילויותינו אלה, חשובות ככל שתהיינה. משמעות הדבר שעם כל חוסר הרצון לומר זאת, אלו הישגים אשר עלולים לרדת לטמיון בהעדר גיבוי פיננסי ומערכתי שיעגן אותם ואנשים שידחפו אותם עוד ועוד קדימה מבלי להרפות.

בהעדר משאבים, אנחנו עושים את מה שאנחנו טובים בו – מניעים תהליך. משם מיטיבי לכת אחרים יוכלו להמשיך לרוץ עם האבוקה עד להשגת היעד, אבל עלינו לסלול עבורם את הדרך. זו משמעותו של מאבק חסר תקציב כספי, כשהמטבע הקשה ביותר העומד לרשותנו הוא הרוח, וכבר הוכחנו שהמטבע הזה יכול להיות משמעותי ביותר.

לא זנחנו את המגעים עם משרד התרבות לצורך ייצור תקציבים לכל עולם השירה. מאמצים אלה עדיין נמשכים ואנחנו מקדמים אותם במקביל. אנו ממשיכים גם במאמצינו לפרוש פלטפורמות כדי לאפשר פעילות שירה גם לאחר שנעזוב את המאבק ונלך איש-איש לדרכו כשתגיע העת לכך. אבל טרם שנעשה זאת, טרם שנתפזר, ננסה להותיר חותם על פני החברה הישראלית ולפחות לנסות לומר שהיינו שם כדי לשנות, כדי להציב מראה רב צידית, מול פני הממשלה, מול פני הכנסת, מול פני מוסדות הציבור, מול פני הציבור הרחב, וגם אל מול פנינו, כמי שהתחילו את אחד המהלכים החשובים ביותר במאבק הזה למען השירה ומצאו עצמם עושים למען החברה בכללותה.

כל אחד ואחת מאתנו מגיעים למאבק ממקום אחר. חלקנו רוצים להחזיר את השירה אל מרכז השיח החברתי משום שזו שירה, חלקנו משום שזו פעילות ראויה בעיניהם, וחלקנו מסיבות אחרות. כל הסיבות טובות כדי להגיע למטרה ראויה בדרך ראויה לא פחות. על עצמי אני יודע לספר. אותי לא מעניינת השירה כשירה. אותי מעניין האדם, והשירה היא לכל היותר כלי להעשרת נפש האדם ואמצעי חשוב ביותר לבנייתה של תרבות, שזו, האחרונה, יוצרת את אותו אתוס תרבותי, שבלעדיו לחברה לא תהיה תקומה והאדם לא יהיה אדם. האדם, ולא השיר.

לכן, כנס זה עומד בסימן האתוס החברתי ותרומתה של הספרות לבנייתה של חברה. הכרת המדינה בכך, באמצעות סוכניה העיקריים שהם המחוקק והממשלה, חיונית לשם מתן ביטוי מעשי להכרה זו. תקוותי היא שהכנס אכן יצליח להניח את אבן הפינה לכך ושעולם הספרות ישכיל להתאחד על-מנת לאפשר, בסופו של תהליך ואולי גם במהלכו, לסיפור וגם לשיר למצוא את מקומם בלב הציבור הרחב. על הדרך אולי נבין למה, לעזאזל, כל-כך חשוב לנו להאבק על גורלה של המלה הכתובה ולהנחיל זאת הלאה.

אנחנו נמשיך לכתוב טרם, תוך כדי וגם קצת אחרי חרחורי הנשימה, צמא הנפש ורעב העיניים, כי זה מה שאנחנו עושים.

ועוד משפט לפני שאנחנו ממשיכים מכאן. כדאי שתדעו, כל משתתפי הכנס הביעו את הסכמתם להשתתף מיד או כמעט מיד כשפניתי אליהם. אחרים הביעו צער אמיתי על שלא יכלו להשתתף בכנס מפאת התחייבויות קודמות או העדרות מהארץ בתאריך הכנס וביקשו ליטול חלק בעיצובה של המדיניות הציבורית בעתיד. חלקם ציינו בפני את החשיבות שהם מייחסים לנושא הכנס ולדיון בו. זה צריך לומר משהו על התפישה הרעיונית החיובית של המשתתפים ועל ההד הציבורי שהכנס הזה מעורר, וזה צריך להיות מתורגם למעשה. כולי תקוה שכך יהיה בכנס. אם לא יהיה כך – כנראה שלקובעי המדיניות לא אכפת לאן מובילה דרך ההתעלמות מהרוח, ולזה, חרף המראות מסביב, אני עדיין מסרב להאמין.

מצורפים:

___ _______ _______ ____ ______ ______ – _____ _____ ___ _______ _______ ____ ______ ______ - _____ _____1 (____ _____) ___ _______ _______ ____ ______ ______ - _____ _____1 (_____) ___ _______ _______ ____ ______ ______ - _____

מודעות פרסומת

אודות Mati Shemoelof
משורר, עורך וסופר. A Writer

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: