הצעה מגונה של סטימצקי

חממה ספרותית, או אפקט החממה? סטימצקי. cc: wikipedia

חממה ספרותית, או אפקט החממה? סטימצקי. cc: wikipedia

דרך רוח וחומר

המשורר רענן בן-טובים בריבאונד למשורר רון דהן על הצעה מגונה של סטימצקי

בתגובה לפוסט שלו "מדוע אני מוציא ספר שירה בהוצאה עצמית?", קיבל המשורר רון דהן הצעה "אטרקטיבית" להוציא את ספרו בחממה הספרותית של סטימצקי. המשורר רענן בן-טובים מסביר, מפרש ומפשט, ובעיקר מעמיד דברים על דיוקם ואת סטימצקי במקומם.

לפוסט המקורי של רענן בן-טובים

 מדוע אני מוציא ספר שירה בהוצאה עצמית

(הפוסט המקורי של רון דהן פורסם בתאריך 07.02.2012)

נתחיל מהסוף: כי אין לי ברירה אחרת. וטוב שכך.

גילוי נאות: את כתב היד של הספר לא שלחתי לאף הוצאה לאור שמוציאה ספרי שירה על חשבונה. כמה כאלה יש? מעטות מאוד. רובן לא מוציאות ספרי שירה למשוררים צעירים. אז למה לטרוח?

מה היה קורה אם הוצאה לאור הייתה פונה אלי ומציעה לי לפרסם את ספרי אצלה? אין לי מושג. כנראה שהייתי מסכים, בעיקר מפאת מצב כלכלי. מה הסיכוי שזה יקרה? אפסי. את הספר הקודם שלי, "הגעגוע של קין," הוצאתי בהוצאה קטנה שדורשת כסף ממשוררים שמוציאים אצלה. נחשוף את האמת: 10,000 שקלים עלה לי להוציא את הספר עם עריכה מינימלית (לבי עם עמוס לויתן, עורך השירה של ההוצאה, אך קשה לקרוא למה שהוא עשה עריכה) ניקוד גרוע וחסר מעוף, כריכה שאייר חבר טוב שלי ועצבה  חברה טובה שלי. ההוצאה תרמה את העימוד.

תגידו, זה עניין של הפצה. ובכן, אם אתם קוראים לדואר ישראל הפצה, אז בהחלט היה שווה להשקיע. ומה עם שיווק אתם שואלים? הוא מסתכם בדף של כתובות עיתונאים לא מעודכן. יחסי ציבור? הצחקתם אותי.  תגידו, הספר שלך נמצא על מדף בחנויות הספרים המובחרות. אני אתקן אתכם: מדף עלוב, בדרך כלל מרוחק ולא נגיש, רק בחנויות במרכז הארץ, רק בצומת ספרים, לא בכולן.

10,000 שקלים!

ולא, למרות אכזבה קלה, אין בלבי על ההוצאה לאור. זהו המשחק ואני בחרתי לשחק בו. אני גאה מאוד בתוצר הסופי ובסופו של דבר, הפעולות שאני עשיתי לקדם אותו, הם אלה שנשאו פרי והוכיחו לי שלא צריך אף הוצאה לאור כדי לייצר ספר טוב, מושקע ומינימלי מבחינת עלות.

הפעם בחרתי לשחק אחרת.

מוזיקה כהשראה. NYC-2 By Julien Haler cc: flickr

המוסיקה תראה את הדרך

 את הרעיון להפיק ספר שירה עצמאי לקחתי מתחום מוסיקת האינדי. בניגוד למשוררים וסופרים, המוסיקאים הבינו מזמן שהחוקים השתנו לגמרי. ברמת העיקרון, כל מוסיקאי יכול ליצור לעצמו אולפן הקלטות לא רע בכלל ובעלות מינימלית. הטכנולוגיה פתחה את עולם המוסיקה והרחיבה אותו לאופקים מדהימים.  כל המהפכה הזו פסחה על תחום הספרות והשירה. למה? אני יכול לחשוב על כמה סיבות שהמרכזית בהן היא פשוט מסורת. איכשהו, כשמדובר על שירה, כולנו הופכים להיות שומרי הסף של המסורת: ספר מודפס, הוצאה, סבר פנים חמור.

האבסורד הוא שדווקא בתחום השירה, תרבות אינדי יכולה לפרוח. העלויות הן נמוכות יחסית ולא נדרשת אופרציה מורכבת. לא תאמינו כמה זה פשוט. אני רוצה לסייג. בשנים האחרונות, עד כמה שאני מבחין, יש ניסיונות כנים וטובים לבעוט למסורת בתחת. יחד עם זאת, בעוד שמבחינת התוכן, בהחלט נעשים כאן דברים מרתקים, מבחינת השיווק והשימוש בטכנולוגיה להפצת הספר אנחנו עדיין תקועים מאחור.

הלהקה הכי טובה בישראל

יש כאן עניין של אגו. אני חושב שהספר שלי מצוין וראוי להוציאו לאור שלא על חשבוני. אני מאמין שהוא ירגש אנשים, שיש לו מה להגיד, שהוא ינקב עוד חור בסכר שתוקע את זרימת הרוח אלינו. לא בא לי שיערכו אותי למוות, שיגידו לי להמתין, שיחליטו איזה שיר טוב ואיזה לא טוב. שומרי הסף של השירה בעיקר משעשעים אותי בלהט שבו הם מגנים על מה שהם קוראים "תרבות השירה." אני, את המשחק המאוד מכובד הזה לא משחק.

אני עובד בלהקה: אשתי ערכה, חברים ייעצו ושיפרו, חבר ניקד, עוד אחד המליץ על דפוס זול, עוד חבר אייר ועיצב כריכה, עוד חברה מכינה לדפוס. תענוג. כל הספר הזה עמד בחודש אחד של עבודה לא קשה ודי כייפית. התוצאה, מבחינה מקצועית, הרבה יותר טובה ממה שההוצאה הקודמת סיפקה לי. למה? כי מי שעשה, עשה מכל הלב. אף אחד לא עשה את זה בחינם, כולם קיבלו ויקבלו את מה שמגיע להם ובכל זאת, ההתגייסות הייתה פשוט מדהימה.

ויש גם חלום

 "נעורים" שואף להיות פרויקט אינדי רב תחומי. אני אנסה למכור את הספר בכל הדרכים האפשריות, דרך הרשת, בחנויות הספרים הפרטיות, בקובץ דיגיטלי, דרך הדואר ובערבי השקה.  המטרה היא להגיע לכמה שיותר אנשים ולכמה שיותר יוצרי אינדי שייקחו את תכני הספר ויעשו איתם אמנות. ניצנים ראשונים כבר נראים בשטח. אני מאמין שכך הולך להיות. אין לי ברירה אלא להוציא את הספר בהוצאה עצמית. וטוב שכך.

תגובת החממה הספרותית של סטימצקי

(פורסמה בתאריך 09.02.2012)

 

שלום רון,

מדוע שלא תוציא את ספרך במסגרת "החממה הספרותית" של סטימצקי?

 

כיום על מנת להוציא לאור ספר יש לעבור מספר שלבים:

בדרך כלל אנשים שולחים את היד להוצאות הספרים בישראל– 95% מהספרים נפסלים בשלב זה בשל שיקוליים מסחריים ושיקולי תוכן גם יחד.

לכן אנשים פונים להוצאות אשר תמורת מימון עצמי מאפשרות להוציא את הספר לאור. בדרך כלל מדובר בעלויות שבין 30 – 40 אלף שקלים, ואז צריכים למצוא מפיץ שמורשה לעבוד עם סטימצקי, גם אז אין הבטחה שהספר יילקח לחנויות הרשת ואין הבטחה לגבי תצוגתו בחנויות.

גם החממה הספרותית, מאפשרת להוציא לאור ספר במימון עצמי . אולם בניגוד להוצאות האחרות סך עלות הפקת והדפסת הספר נעה בין 15-25 אלף שקלים (המחיר תלוי מספר עמודים ומספר עותקים שהסופר בתיאום עם ההוצאה מחליט להדפיס). מדובר בהוצאה לאור של ספר דיגיטלי מוצפן לצד ספר מודפס שיוצג במדפים ייעודים ובבולטות בכל 140 חנויות רשת סטימצקי. מעבר ליתרון הבולטות בחנויות, היתרון נוסף הוא עניין זכויות היוצרים. בחממה הספרותית זכויות היוצרים נשארות אצל הסופר, עם חתימת החוזה אנו מבקשים בלעדיות של שנה אחת בלבד על מכירת הספר בחנויות. זכויות היוצרים חייבות להיות שייכות למחבר ואינן עוברות לחממה הספרותית גם בתקופת החוזה.

שלבי תהליך ההפקה ב"חממה הספרותית" הם – חתימה על חוזה, לקטורה, עריכה לשונית, עימוד, הגהות, עיצוב כריכה והדפסה (ללא עריכה ספרותית).

כמו כן התהליך קצר יותר בפרויקט "החממה" – אצלנו לוקח כחודשיים מתחילת התהליך עד שהספר יוצא לאור לראשונה.

 

לקריאת פרטים נוספים על פרויקט "החממה הספרותית" –

http://www.steimatzky.co.il/hamama/

 

נשמח אם תיקח חלק בפרויקט!

 

אלונה זמיר,

מנהלת החממה הספרותית

 *

התייחסות רון דהן לתגובת החממה

(פורסמה בתאריך 09.02.2012)

אני מבין שזו העבודה שלך, לאתר סופרים צעירים ולהציע להם להוציא ספר בחממה הספרותית, ברם, אני חושש שאפילו לא קראת את הפוסט. שיהיה, עשיתי לי חוק לא לסנן ולא למחוק תגובות, מביכות ככל שיהיו. אני לא קהל היעד שלך.

*

רענן בן-טובים בריבאונד לרון דהן ולחממה הספרותית של סטימצקי

(פורסם בתאריך 10.02.2012)

רון יקר, אתה משורר צעיר וכנראה לא הבנת את מה שסטימצקי כתבו לך. בשביל זה ובשביל שאר מוגבלי ההבנה אני פה.  "כ- 95% מהספרים נפסלים בשלב זה בשל שיקוליים מסחריים ושיקולי תוכן גם יחד" כותבים בסטימצקי, אבל זה נכון לכל הסוגות של ספרי בישול ומדריכים לחיים. לא בשירה. לשירה, בהיותה סוגה עילית, מוקצה לקטור מיוחד שקורא את כל כתבי היד שנשלחים אליו, מגיה ומעיר הערות ואף נלחם על הזכות לפרסם שירה ישראלית חיה ותוססת במוסד ותיק ומצוין כסטימצקי. ברם (ברם-אולם מתאים יותר כאן), לאור פריחת השירה השוטפת את מדינתנו, העומס עליו התגבר עד מאוד והוא מפגר מעט בקריאת כתבי היד. פניתי לסטימצקי ואלונה זמיר מנהלת החממה הספרותית מסרה לי שהוא אכן כורע מעט תחת נטל הלקטורה אבל הוא כבר מתפנה לשירה החדשה, מיד לכשיסיים לקרוא את המשורר החדש והמצוין נתן אלתרמן.

לגבי מימון עצמי, גם כאן לא הבנת, רון, בשל חוסר נסיונך בתחום. התחשיב של 30-40 אלף ש"ח הוא נומינלי, שכן לא הכנסת את עלויות המימון הכרוכות בהבאת כסף מהבית, עבודה על חשבון העבודה – זו שמכניסה כסף לתשלום עבור שכר-דירה או משכנתא (אם יש לך כסף לרכישת דירה), תשלומי מסים ואוכל, שנקרא בשפה לא בוטה בשם כלכל(ה' חסרה כי גם לזה זה לא מספיק) – וכמובן על חשבון זמן איכות עם האשה והילדים. לכן, מדובר על כסף קטן.

לעומת זאת, ב-ס-ט-י-מ-צ-ק-י (הריעו נא!) זה לא שהעלות אינה עומדת על 30-40 אלף ש"ח, אלא שהם סופגים את העלות הזו ואף משלמים לך עוד סך הנע בין 15-25 אלף ש"ח (המחיר תלוי מספר עמודים ומספר עותקים שהסופר בתיאום עם ההוצאה מחליט להדפיס). אכן, מדובר בספר מוצפן בכל המדפים הייעודיים לשירה בחנויות הספרים של סטימצקי, והכי חשוב, כל קורא/קונה פוטנציאלי שיאמר בכניסה לסטימצקי את מלת הקוד שתחולק לו על-ידי ההוצאה ולבכירי המשטר, יקבל מפת התמצאות מפורטת שתדריך אותו למדף ולאיתור הספר המוצפן.

נקודת אור שאין להתעלם ממנה היא שזכויות היוצרים יישארו שלך יחד עם הספר וכל העותקים שלא יימכרו, שהעובדה שזה די קרוב למה שהיה לך לפני התחלת המסע המפרך של משורר צעיר בשדה החיטים של השירה ששלפי דקירתם לא תמתק – אסור לה שתרפה את ידיך או שתכוון את צעדיך למחוץ לסדנת היזע שבתוך החממה. ויש גם בלעדיות של שנה אחת בלבד.

גם שלבי תהליך ההפקה ב"חממה הספרותית" נאמרו בקיצור נמרץ ובלשון חסכנית. לא רק חתימה על חוזה, לקטורה, עריכה לשונית, עימוד, הגהות, עיצוב כריכה והדפסה (ללא עריכה ספרותית) מספקים לך בסטימצקי, אלא גם חופש מדאגות, חיתולים לתינוק, פוט מסז', נעימים בגב וקפה אספרסו טרי שזה עתה נטחן מעטיניה של פרה בוליביאנית שגעתה את מלות שיריך בעת ההפקה. איך אתה יכול להתעלם מיתרון אדיר כזה ששווה לך יותר מאשר פוסט שלא נקרא בשל פלאי הטכנולוגיה המאפשרת ביצוע פעולת העתק-הדבק סטימצקית שכזו, שמועתקת-מודבקת לספר המוצפן, שכמו בציור של ג'קי אולי אתם ילדים תוכלו לגלות היכן מסתתרת האירוניה?

וגילוי נאות, רון יקר, גם אני הוצאתי ספר שירה, ששמו בישראל קורא "על ספסל בטשרניחובסקי". זהו. זו היתה פרסומת סמויה (ובמקרה שלי די נהניתי מהתהליך). אבל אם נתייחס אליו גם באספקלריא זו של סדנת היזע של סטימצקי. חבל שלא ידעתי על זה קודם לכן, חבל.

עכשיו, לעומת סטימצקי, צומת ספרים זה סיפור אחר לגמרי. להם אין חממה.

ובינינו, רון יקירי, למה להתקטנן ולומר לסטימצקי שלא קראו את הפוסט. להקדיש זמן למלה הכתובה בעידן המודרני (או הפוסט-מודרני, תלוי באיזו נקודת מבט אנו מסתכלים על זה) יהיה זה מאמץ גדול מדי, גם אם מדובר על המלה הכתובה ועל ערכה בנשמתה של חברה שוחרת חיים. בשביל זה יש רובוטים שסורקים את הרשת ומדביקים ארבע במאה או סתם תו-בושה.

ואף לא מלה על מחאה חברתית. ממש אף לא מלה אחת. הסתאבות זו מלה אחרת ובה כן ניתן להשתמש. זכויות היוצרים בה מוענקות בזה לכל אחד מאתנו שמהנהן בשקט והולך ומדפדף בהכנעה במקדונלד'ס של האינטרנט.

אבל זה רק אני, שהמלה הכתובה תפסה אותו ומאז הוא זועם על מי שמחלל את גופה מרשעות, ואומר לה ולו – תהנו.

מודעות פרסומת

אודות Mati Shemoelof
משורר, עורך וסופר. A Writer

13 Responses to הצעה מגונה של סטימצקי

  1. שא"מ says:

    פוסט תגובה יפה של רענן.

    סטימצקי עושים צחוק מהשירה. סטימצקי בזים לשירה.

    ביקרתי בסניף סטימצקי בקניון איילון – על מדף השירה שם מונחים קלסרים. (אפשר לראות בזה מעין שירה). בסניף צומת ספרים המקביל, אגב, מדף השירה נקרא 'חדש בצומת' ומתוך 7 מדפים, שלושה מוקדשים לשירה, אחד למחזות, אחד לביקורת ספרותית, ושניים למדע פופולרי.

  2. adlerdavid says:

    מעניין. טוב גם עבורי שהנסיון המו"לי שלו קצר (ספר שירה "סקיצות לתמונה בלתי שלמה" יצא לפני כחודש ב"אבן חושן". פרסומת סמויה להלן פ.ס.) הנסיון להציג מחירים גבוהים 25-40 אלף ש"ח ולתת מיד בנדיבות, כמעט 50% הנחה הוא תרגיל שקוף ופתטי . הוא גם שקרי (בתלות במס' העמודים ספרי עם 176 עמודיו (פ.ס.) היה מכה בודאי בחוזקה את קצה הסקלה).

    אך יש שתי נקודות חשובות יותר שלא עלו כאן ושצריכות להיות מובאות בפני הממונה על ההגבלים העסקיים.

    האחת ברורה יותר – הם כותבים במפורש: " ואז צריכים למצוא מפיץ שמורשה לעבוד עם סטימצקי, גם אז אין הבטחה שהספר יילקח לחנויות הרשת ואין הבטחה לגבי תצוגתו בחנויות". כיום עם הקמת החממה האינטרס להדיר ספרי שירה של הוצאות אחרות מתגבר (וכפי שכתב א.ש.א למעלה גם ספרי נמצא בכל סניפי "צומת ספרים" ולא בסטימצקי(פ.ס.)).

    השניה היא שסטימצקי מתחילה בתהליך שבו היא תשתלט על כל תהליך הייצור והשיווק. הם התחילו בשירה שהיא החוליה החלשה וימשיכו הלאה. אם אשתמש בדימוי הפרה שאהבתי למעלה (הפעם לא בוליביאנית, ישראלית) הדבר היה דומה לכך ש"תנובה" הייתה מתחילה לבנות גם רפתות.

    • שא"מ says:

      צריך כמובן לציין שאני לא בא לשבח את צומת ספרים ולומר שהיא עושה גדולות ונצורות בתחום השירה – אולם מפעילותי בתחום אני יודע שלשירה יש מעט יותר מקום של כבוד ברשתות צומת ספרים מאשר של סטימצקי, בדגש על מעט.

  3. יובל גלעד says:

    מסכים לחלוטין עם רון, גם דיברנו על זה לפני איזה פגישה, וגם כתבתי על זה פוסט פעם. הוצאות הספרים כמעט אינן מוציאות שירה על חשבונן, אבל שודדות את המשוררים ברמות משתנות, מששת אלפים – שמונת אלפים ש"ח לספר ועד לסכומים מבהילים של עשרים אלף ויותרף תלוי בעובי הספר וכו'.
    ההוצאות מרוויחות חצי מהסכום ויותר נטו, מבלי שמכרו אפילו עותק אחד, ואני ושא"מ יודעים זאת היטב, כמי שעבדו בהוצאות ספרים. לכן אין להן שום אינטרס להפיץ
    לעומת זאת, בתי דפוס קטנים (יש באלנבי למשל) ידפיסו מאתיים שלוש מאות עותק באלף או אלפיים ש"ח, אחרי שיקבלו דיסק מנוקד. כך אעשה בפעם הבאה.

    מה שחשוב במסדרת מאבק המשוררים (וסליחה שאני לא מגיע) הוא לדאוג שמפעל הפיס (שחזר לתמוך בספרי שירה, שאפו לארגון!!!!) וקרן רבינוביץ' יקבלו בקשות תמיכה גם שלא דרך הוצאות ספרים. זה צריך לדעתי להיות אחד הפרוייקטים של המאבק. יקבל המשורר- משוררת את הכסף המזומן ביד, ויפיק את ספרו מבלי שיעשקו אותו הסרסורים והמתווכים.

    לגבי הפצה – ממילא ההפצה בסטימצקי וגם צומת (אלא אם כן אתה המפיץ, שא"מ…) די שווה לתחת. כמה עשרות עותקים בודדים מבוהלים על איזה מדף נידח הרחק מהמבצעים. אני יודע שסטימצקי כן מפיצים פרטיים פה ושם, ובכל מקרה הדרך הטובה ביותר היא להפיץ בעצמך, ומעט החנויות הפרטיות, למכור אפילו בשלושים שח לספר ולחסות את העלויות בעזרת מכירת כמה עשרות עותקים, ישירות למהיצרן לצרכן, בלי מתווכים מזוינים.

  4. יובל גלעד says:

    צ"ל לכסות… והעיקר, כל מה שמוותרים עליו בפרידה מהוצאות ספרים היא על ה"מכובדות" המזורגגת שהן מספקות.

  5. שא"מ says:

    היי יובל, לא מסכים כ"כ שלהוצאות אין אינטרס להפיץ, זה לא שחור-לבן, צריך גם לזכור שהפקת ספר היא לא רק הדפסה אלא כוללת כל מיני גורמים נוספים. עדיין, מצבה של השירה די בקנטים (בתחום הממסדי) וטוב יותר בתחום הלא-ממסדי (אם כי גם בו מצבה לא הטוב ביותר שאפשר). צריך לחשוב למה, גם אם הסיבות ברורות, ולחשוב איך אפשר להתחיל ולשנות את זה, לאט לאט

  6. פינגבאק: להפשיט את השודדים מהטרנינג « מאבק המשוררים

  7. menahemdavid says:

    אין מקום יותר טוב מהפוסט הזה לעשות פרסומת גלויה לספר שהוצאתי בעצמי.
    פירסמתי אותו כאן בוורדפרס כספר וגם הדפסתי אותו במינימום עותקים

    אבל לא בטוח שיש צורך היום להוציא ספר על דף כי ברשת יש יותר מדפים ואתה יודע מה, גם יותר קוראים בפוטנציה ובפועל.

    הנה הספר. תקראו אין צורך שתקנו. (למרות שהיה חביב למדי לשים את הלינק לפיפאל..)
    http://menahemdavid.wordpress.com/

  8. עלומת-שם says:

    כה לחי.
    ולקצת אינסייד אינפורמיישן:
    יצא לי לעבוד בסטימצקי (אני יודעת אני יודעת) בדיוק בתקופה בה הקימו את החממה הספרותית. הלקטורים לפרוייקט הזה לוקטו מתוך עובדי החנויות. לשונו של המייל המגייס היה, פחות או יותר, כזה:
    דרושים לקטורים שמוכנים לקבל כתבי-יד, לקרוא, לערוך, ולכתוב תקציר וחוות-דעת בתוך עשרה ימים תמורת 150 ש"ח.

  9. Keren says:

    בתור משוררת, שמההתחלה זנחה את ה"דרכים הקונבנציונאליות" להפצת כתביי.. אני נוקטת במרחב הוירטואלי (מתוך אידיאולוגיית DIY, בעיקר) כזירה הטבעית שלי.. אם בפרוייקטים המוזיקליים אונליין שאני לוקחת בהם חלק: http://www.massabacha.com/poets-of-freedom -( עדיין בפיתוח)
    או בכתבי יד שאני כרגע מנסה לערוך (חסרון אישי שלי) ולעלות כePoetry books ..
    דוגמא לטיוטא ראשונית (ברמת האיפיון: https://sites.google.com/a/worldslackers.org/unknown-lovers/ )

    בתור מקדמת אתרים ו"מומחית" שיווק אינטרנטי (מישהו צריך לשלם את החשבונות 😉 ), האפשרויות באינטרנט רבות לעומת "הוצאות הספרים" שלרוב נוקטות בדרכים לא עדכניות ולרוב על חשבון האמן/ית ויצירתו/ה. ו"קידום" אתר היצירה יכול להיעשות עצמאית על ידי האמן (ברמת בסיס – למי שיש אוריינטציה אינטרנטית) או באמצעות שכירת שירות ממקדמי אתרים מקצועיים (כנ"ל לגבי איפיון, עיצוב ויישום מודל כלכלי וכדומה).

    אני מברכת את קיום המרחב הוירטואלי, ומלאת אופטימיות שביום מין הימים יותר ויותר אמנים יעברו לשתף פעולה במרחב האינטרנטי לקידום משותף (יצירה משותפת) אם דרך יצירת פלפורמה אינטרנטית ידידותית למשתמש מקומית (המתכנתים שנתקלו בפוסט הזה מוזמנים לפנות אליי במידה ורוצים לשתף פעולה ולהרים פרוייקט כזה 🙂 ) או בשיתוף התוכן דרך אתרים/בלוגים במרחב הוירטואלי. דוגמאות רבות לאתרים מסוג זה קיימים בחו"ל כבר שנים מספר ונושא "זכויות יוצרים" ממזמן מהוגן בקוד אתי אינטרנטי… (לדוגמא common creative ) והאינטרנט נותן את האפשרויות המלאות לקיום אמנותי מלא ובלתי תלוי במתווכים.
    עולם המוזיקה, כבר הוכיח שניתן גם להרוויח כמודל שיתופי מהאינטרנט, והמאזינים הם לא ה"אויבים" של האמן. אני מקווה שבקרוב גם עולם המילה הכתובה ושאר התחומים יגיעו לאוטונומיה כלכלית ויצירתית בספרה האינטרנטית.

  10. daniel500 says:

    ממתיי טיב ההוצאה מעידה על טיב הספר או ההפך? אפשר לחשוב שההוצאות "הגדולות והמכובדות" מספקות לנו חומר קריאה איכותי. רוב הספרים שיוצאים בהוצאות הגדולות שווים לקליפת השום. למעשה הם לא שווים את הנייר עליהם הם מודפסים. מנגד ישנן יצירות מופת של ממש, שיצאו לאור בהוצאות לאור קטנות או בנוניות, ובאמריקה הם אף הפכו לקלאסיקות. אם אתם ניגשת לחנות ספרים, ובמקום לקנות ספר, את קונים את שם ההוצאה, אז אתם פטתים. ספר הוא ספר, ואם הספר הוא טוב ואיכותי, לי זה ממש לא משנה באיזה הוצאה לאור הוא יצא.. אם הספר טוב, אני אקנה אותו גם אם שם ההוצאה שלו יהיה: אסלה, במקום כתר.

  11. daniel500 says:

    אתם*

  12. לירן says:

    אני חושב שהתפקיד של החממה הוא בעיקר לתת אפשרות לסופרים צעירים שלא קיבלו אור ירוק מן ההוצאות מוכרות, כל עוד שהסופר מבין שהאופציה של החממה היא בעיקר לממן את זה בעצמו כי הוא מאמין בספר שהוא כתב זה לגיטימי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: