בשם המשוררות: טור מאת מתי שמואלוף | מדור תרבות וספרות – YNET

 צלם פואטי = = =  "מאבק המשוררים" - מפגש מס' 4 - 13.11.11 - "בית העם", שד' רוטשילד 69,ת"א. המפגשים האינטנסיביים מידי שבוע, נמשכים. משוררים ומשוררות, עורכים ועורכות של כתבי-עת לשירה ולפרוזה, ממשיכים להגיע לת"א. הם מגיעים מבאר שבע, מחיפה, מירושלים, ומאזורים נוספים לנוחותכם, אני מצרף קישורים לבלוג "מאבק המשוררים", לדף הקבוצה בפייסבוק, ולכל האלבומים שלי (באלבום זה- 43 תמונות).
בצילום: ערן צלגוב, אמיר אור, דיתי רונן, יחזקאל נפשי, ננו שבתאי ודניאל באומגרטן. צלם פואטי = = = "מאבק המשוררים" – מפגש מס' 4 – 13.11.11 – "בית העם", שד' רוטשילד 69,ת"א. המפגשים האינטנסיביים מידי שבוע, נמשכים. משוררים ומשוררות, עורכים ועורכות של כתבי-עת לשירה ולפרוזה, ממשיכים להגיע לת"א. הם מגיעים מבאר שבע, מחיפה, מירושלים, ומאזורים נוספים לנוחותכם, אני מצרף קישורים לבלוג "מאבק המשוררים", לדף הקבוצה בפייסבוק, ולכל האלבומים שלי (באלבום זה- 43 תמונות). צילום: עזרא לוי

"כמו דפני ליף שגילתה שאין לה בית, גם אנחנו גילינו שאין לנו תמיכה". בעקבות החלטות הועדה האמנותית של מפעל הפיס וקרן רבינוביץ' להפסיק לתמוך בשירה, התאגדו מספר משוררים ליציאה למאבק למען שירתם. המשורר מתי שמואלוף מסביר.

כשהגעתי לעולם השירה לא ידעתי משמאלי ומימיני. המהפכה החברתית שלבלבה בקיץ, הביאה אותי ביחד עם יוצרי שירה נוספים להתעורר מתרדמה של שנים. לפיכחון הפואטי יש ציוני דרך וסימנים שניתן להצביע עליהם. כל עובד או עובדת שיצאו למאבק על הזכויות שלהם הרגישו בצורה דומה את רמיסת הכבוד שלהם בדרך כזאת או אחרת. מאבק המשוררים. שירה הולכת ונעלמת ספרי הראשון "מגמד הצלקות" נדחה על ידי רוב הוצאות השירה. אך הוצאת גוונים הייתה מוכנה להוציאו בעשרת אלפים שקלים. שילמתי אותם לאחר שלקחתי הלוואה מחברי הטוב ומאחותי. רק מאוחר יותר קרן רבינוביץ' לשירה והועדה האמנותית של מפעל הפיס זיכו את הספר בפרסים ומימון שכיסה את הוצאתו (ביחד עם המכירות).

כן, שירה זקוקה תמיכה. שירה אינה ענף מסחרי בדומה לפרוזה. במקרה שלי, כמשורר מתחיל התמיכות עזרו לי להחזיר את ההוצאה העצומה. כמו בתחומי אמנות אחרים אנו נעזרים בתמיכה. היום איני זקוק לתמיכה. אך ישנם יוצרים צעירים שמענק כזה יכול לשנות את דרכם בחיים. חבריי הטובים ביותר, שעורכים כתבי עת, נעזרים במענק כדי לשרוד בשוליים ולאתגר את אופקי התרבות הישראלית. שיר בלי בית כמו דפני ליף שגילתה שאין לה בית, גם אנחנו גילינו שאין לנו תמיכה. כן, רגע היציאה למאבק החל כי לפני מספר שבועות גילנו כי הועדה האמנותית של מפעל הפיס וגם קרן רבינוביץ' לא מתכוונים לתמוך השנה בספרי שירה. זאת הסיבה שהתחלנו להריץ אימיילים בינינו ונפגשנו לפגישה ראשונה בבית הקפה של הנסיך הקטן בתל אביב. הקולנוע ניצל באמצעות החוק לקולנוע שעבר בכנסת. אנו בהחלט רוצים להעביר חוק משלנו שייקרא חוק השירה. לפגישה הבאה של איגוד המשוררות אנו מתכוונים להזמין את הבמאים דורון צברי ורני בלייר. עיקר מלחמתו של צברי הייתה להבראת ערוץ 1 של רשות השידור והפיכתו לערוץ התומך בהפקות מקור. רני בלייר הינו יו"ר האיגוד של הבמאים והתסריטאים וניצח במלחמה על התמלוגים. משניהם נוכל ללמוד בפגישה השנייה שלנו. היום המשוררים הרבה יותר אוונגרדיים וקרובים לשטח מאשר הסופרים, זאת משום שבשנים האחרונות השירה הלכה וקיבלה מקום שולי בתרבות אל מול הפרוזה.

בפגישה הראשונה שלנו כאיגוד משוררים, גילינו כי הוצאות הספרים הם אלו שדחפו לתת את פרס ספיר לספרות. אלו הן אותן ההוצאות ספרים שהפסיקו או שצמצמו את פרסום ספרי שירה (ראו למשל את הוצאת כתר שמוציאה ספר שירה אחד בלבד כל שנה). אין שבוע שאני לא שומע על המשוררים האבודים שמחפשים היכן יוכלו להוציא ללא הוצאה עצמית. לשמחתי מצאתי בית בהוצאת נהר ספרים, אך רבים משוטטים ללא אפשרות לבטא את יצירתם וכך החברה הישראלית מאבדת שורה של רעיונות וצורות הבעה ייחודיות ושפתה מצטמצמת. פרס ספיר הוא אחד הדוגמאות הגרנדזיות לפער בין היוקרה העולה של הפרוזה אל מול עולמה המתרוקן של השירה. פרס ספיר שמוענק אחת לשנה, מעניק לספר הזוכה 150 אלף שקלים חדשים. הספר הזוכה בפרס ספיר יתורגם לערבית, בנוסף לתרגום לשפה זרה על פי בחירתו של הזוכה. המועמדות לפרס ספיר מוגשת על ידי מו"לים בלבד, כהגדרתם בתקנון הפרס. פרס ספיר לשירה כל מו"ל רשאי להגיש עד חמישה כותרים לפרס ספיר ולקטגורית ספר ביכורים שבו הפרס עומד על 25 אלף שקלים. במטרה לעודד את תרבות הקריאה ואת חשיפת הקהל לספרות עברית, רוכש מפעל הפיס מהדורה בת 500 ספרים מכל אחד מהכותרים המרכיבים את הרשימה הקצרה ומספר הביכורים, ומעניק אותם לספריות ציבוריות ברחבי הארץ. בפגישה הראשונה של איגוד המשוררות החלטנו כי פרס ספיר הינו מפעל ציבורי ונפעל ונדרוש ממנו לתת מענקים שווים לפרוזה ולשירה. עם ההתקדמות שלי כמשורר, פרסמתי עשרות שירים בעיתונים, באתרים ובכתבי עת. אך ברוב רובם של הפרסומים לא קיבלתי תמורה.

בעבר כשמדינת ישראל התגאתה במשורריה, היא נתנה להם טורים קבועים בעיתונים, ומדורי הספרות שילמו עבור כל שיר ושיר. את המצב הזה אנו מבקשים לשנות גם על ידי לחימה ציבורית, לובי, קמפיינים – והכי חשוב על ידי הקבוצה שהקמנו ביחד. מצחיק שכבר לפני שלוש שנים הקמנו את קבוצה השירה של גרילה תרבות. אותה קבוצה ידעה לעזור למאבקים חברתיים שונים מחוץ לתל אביב. עמדנו ביחד עם עובדי פולגת בקרית גת כשהמפעל נסגר, הפגנו ביחד עם איגוד עובדי אקרשטיין בירוחם. הרמנו מחאת שירה מול הבית של מנהלת האוניברסיטה הפתוחה בכפר סבא, למרות שהמשטרה אסרה עלינו להגיע אך לא שעינו לאיסור להקריא במדרכות העיר. הקראנו שירה חברתית בהזדהות עם מאבק המרצים, הופענו עם מאהלי רוטשילד, לוינסקי, ירושלים, חיפה ועוד. אבל רק על זכויותינו שכחנו לעמוד ביחד. אך כנראה שלכל מאבק יש רגע הולדה והצתה. הגיע זמן להקים איגוד שירה של משוררים ומשוררות. זאת הסיבה שניפגש לדון בהחלטה הראשונה שקיבלנו: ליזום כנס מקיף ככל האפשר. בכינוס הזה ניתן קול לכל מגוון הרעיונות של כל מי שנוגע בשירה. נזמין מגהים, מעמדים, מנקדים, מעצבים, עורכים, חוקרים, אוהבי שירה, סטודנטים, משוררים ומשוררות, יהודים וערבים מכל רחבי הארץ. נלמד את הנושא לבוריו ונצא למאבק על כוח משאבים בתוך הכנסת למען קידום השירה. לא ניכנע לשאלת המסחריות או כדאיות השירה, ונעמוד בתוקף על הרצון שלנו ליצור אמנות ותרבות שהיא הכרחית לכל חברה בריאה.

הדברים פורסמו לראשונה בתרבות וספרות YNET

מודעות פרסומת

אודות Mati Shemoelof
משורר, עורך וסופר. A Writer

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: