מאבק לקידום זכויות השירה בישראל
ליצירת קשר בכל נושא | לשליחת פוסטים | לקבלת מידע נוסף :
שלח
Δ
בהמשך לתגובה… הנה השיר
מצב השירה / רחלי אברהם-איתן
דַּי בְּמִלָּה לְשַׁנּוֹת אֶת מַצַּב הַצְּבִירָה שֶׁל הָרוּחַ וּלְהָבִיאָהּ לְמַצָּב נְזִילָה שָׁעָה שֶׁהַגּוּף מִתְנַפֵּחַ וּמִתְכַּוֵּץ וְרוֹטֵט כְּאַקוֹרְדְּיוֹן לְפִי הָאַקוֹרְד, לְפִי צְלִילֵי הָרוּחַ מָתוֹק וּמַר מְפָרְקִים אֶת הַשּׁוּרוֹת הַנִּכְתָּבוֹת לְעִתִּים אֶת כּוֹתַבְתָּן אַךְ הִגִּיעַ אָבִיב וּכְבָר גָנַז עָצְמוֹ מֵעֵבֶר לַיָּם נֶעֱלַם עִם רֵיחוֹתָיו מְגִלַּת שִׁיר הַשִּׁירִים לְפָנַי. יָדַי הוֹפְכוֹת בֵּין הַדַּפִּים וּמְאַמְּצוֹת אֶת קֹהֶלֶת דִּמְעָה נוֹשֶׁרֶת עַל הַמִּלָּה "הֶבֶל" וּמוֹחֶקֶת אוֹתָהּ. נִשְׁאֲרוּ "הֲבָלִים" וְכֶתֶם שָׁחֹר לְיָדָם הַגֶּשֶׁם מַטְבִּיל אֶת הַבָּתִּים וְהַגַּנִּים הַטֶּבַע נִגְאַל עַל-יְדֵי שָׂרָף וְלֹא עַל-יְדֵי אָדָם. שׁוּרוֹת נִכְתָּבוֹת עַל-יְדֵי בַּת אָדָם לֹא עַל-יְדֵי שָׂרַף אֲנִי נִקְרֵאת עַל הַדַּף אֲנִי נִקְרַעַת עַל הַדַּף חוּטֵי מַחְשָׁבוֹת קְרוּעִים פֵּרוּרִים פֵּרוּרִים, פֵּרוּרֵי מַצָּה פֵּרוּרֵי נְשָׁמָה שָׁמְרֵנִי אֵל כְּאִשּׁוֹן בַּת-עַיִן שְׁמֹר אֶת הַגַּעְגּוּעִים. הֵם כּוֹתְבִים אוֹתִי וְנִמְלָטִים כְּמִלִּים נִשְׁמָטוֹת זוֹ אַחַר זוֹ נִשְׁכָּחוֹת כַּעֲנָנִים רֵיקִים מִגֶּשֶׁם, נְמוֹגִים בָּרוּחַ שִׁיר כּוֹתֵב אֶת עַצְמוֹ עַל הַדַּף בְּשֻׁלְחָן נְכָאִים מוּל חַלּוֹן פָּתוּחַ אֲנִי כָּאן. צְרִיכָה לִהְיוֹת שָׁם בַּפֶּסְטִיבָל, לִפְגֹּשׁ מִלִּים שֶׁל אֲחֵרִים לִקְרֹא בְּ הַ טְ עָ מָ ה אֶל הַמִּקְרוֹפוֹן הַצָּרוּד אֲבָל גּוּפִי אֶבֶן, רָכוּן אֶל הַשֻּׁלְחָן בְּחִוְּרוֹנוֹ אֶל עַבְדֵי הַזְּמָן, אֶל עֲבוֹדַת הָאֱלִילִים שֶׁל עִדָּן הַמַּחְשֵׁב הַבּוֹלֵעַ לְתוֹכוֹ מִלִּים, נְשָׁמָה תּוֹעָה, דְּמָעוֹת מְתַקְתְּקוֹת, מֻקְלָדוֹת פּוֹתַחַת אֶת הָאִ-מֵייל, מֵאָה בְּרָכוֹת לֶחָג – לְקַבֵּל וְלִשְׁלֹחַ יָצָאנוּ מֵהַפִּירָמִידוֹת אֶל עַבְדוּת אַחֶרֶת לֵאָה (גולדברג) וְרָחֵל נָעֲלוּ אֶת הַשִּׁיר בַּמְּגֵרָה וְהַשִּׁיר פָּרַץ וְהִמְרִיא בְּמַעֲלֶה הַסֻּלָּם אֲנִי מְשַׁלַּחַת אֶת הַשִּׁיר לִרְשִׁימַת הַתְּפוּצָה וּכְבָר הוּא מִתְאָרֵחַ בְּכָל אֲתָר וַאֲתָר מְקַבֵּל חִיּוּכִים וּמַגָּע לְרֶגַע קָט וְנִשְׁכַּח לְאִמָּהוֹת הַשִּׁירָה, רָחֵל וְלֵאָה, הָיְתָה עֶדְנָה וְאֹזֶן פְּתוּחָה לִקְלֹט אֶת שְׂפַת הַלֵּב, שְׂפַת הַשִּׁירָה וּבַמָּה רְחָבָה לְלֹא פֶסְטִיבָלִים אוֹ מְחָאָה כִּי הַצָּמֵא לַמִּלָּה בָּא מִמַּעַל לִבְנוֹת אֶת רוּחַ הָאָדָם, אֶת רוּחַ הַעַם
הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:
אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. ( לצאת מהמערכת / לשנות )
אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. ( לצאת מהמערכת / לשנות )
אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. ( לצאת מהמערכת / לשנות )
מתחבר ל-%s
אני רוצה לקבל אימייל כשיש תגובות חדשות על הפוסט הזה.
אני רוצה לקבל אימייל כשיש פוסטים חדשים בבלוג הזה.
הצטרפו למאבק המשוררים בפייסבוק והישארו מעודכנים
הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.
כתובת אימייל:
Follow
מאבק המשוררים 
בהמשך לתגובה… הנה השיר
מצב השירה / רחלי אברהם-איתן
דַּי בְּמִלָּה לְשַׁנּוֹת אֶת מַצַּב הַצְּבִירָה שֶׁל הָרוּחַ וּלְהָבִיאָהּ לְמַצָּב נְזִילָה
שָׁעָה שֶׁהַגּוּף מִתְנַפֵּחַ וּמִתְכַּוֵּץ וְרוֹטֵט כְּאַקוֹרְדְּיוֹן לְפִי הָאַקוֹרְד, לְפִי צְלִילֵי הָרוּחַ
מָתוֹק וּמַר מְפָרְקִים אֶת הַשּׁוּרוֹת הַנִּכְתָּבוֹת
לְעִתִּים אֶת כּוֹתַבְתָּן
אַךְ הִגִּיעַ אָבִיב וּכְבָר גָנַז עָצְמוֹ מֵעֵבֶר לַיָּם נֶעֱלַם עִם רֵיחוֹתָיו
מְגִלַּת שִׁיר הַשִּׁירִים לְפָנַי. יָדַי הוֹפְכוֹת בֵּין הַדַּפִּים וּמְאַמְּצוֹת אֶת קֹהֶלֶת
דִּמְעָה נוֹשֶׁרֶת עַל הַמִּלָּה "הֶבֶל" וּמוֹחֶקֶת אוֹתָהּ. נִשְׁאֲרוּ "הֲבָלִים" וְכֶתֶם שָׁחֹר
לְיָדָם
הַגֶּשֶׁם מַטְבִּיל אֶת הַבָּתִּים וְהַגַּנִּים
הַטֶּבַע נִגְאַל עַל-יְדֵי שָׂרָף וְלֹא עַל-יְדֵי אָדָם. שׁוּרוֹת נִכְתָּבוֹת עַל-יְדֵי בַּת אָדָם
לֹא עַל-יְדֵי שָׂרַף
אֲנִי נִקְרֵאת עַל הַדַּף
אֲנִי נִקְרַעַת עַל הַדַּף
חוּטֵי מַחְשָׁבוֹת קְרוּעִים
פֵּרוּרִים פֵּרוּרִים, פֵּרוּרֵי מַצָּה
פֵּרוּרֵי נְשָׁמָה
שָׁמְרֵנִי אֵל כְּאִשּׁוֹן בַּת-עַיִן
שְׁמֹר אֶת הַגַּעְגּוּעִים. הֵם כּוֹתְבִים אוֹתִי וְנִמְלָטִים כְּמִלִּים נִשְׁמָטוֹת זוֹ אַחַר זוֹ
נִשְׁכָּחוֹת כַּעֲנָנִים רֵיקִים מִגֶּשֶׁם, נְמוֹגִים בָּרוּחַ
שִׁיר כּוֹתֵב אֶת עַצְמוֹ עַל הַדַּף בְּשֻׁלְחָן נְכָאִים מוּל חַלּוֹן פָּתוּחַ
אֲנִי כָּאן. צְרִיכָה לִהְיוֹת שָׁם בַּפֶּסְטִיבָל, לִפְגֹּשׁ מִלִּים שֶׁל אֲחֵרִים
לִקְרֹא בְּ הַ טְ עָ מָ ה אֶל הַמִּקְרוֹפוֹן הַצָּרוּד
אֲבָל גּוּפִי אֶבֶן, רָכוּן אֶל הַשֻּׁלְחָן בְּחִוְּרוֹנוֹ
אֶל עַבְדֵי הַזְּמָן, אֶל עֲבוֹדַת הָאֱלִילִים שֶׁל עִדָּן הַמַּחְשֵׁב הַבּוֹלֵעַ לְתוֹכוֹ מִלִּים,
נְשָׁמָה תּוֹעָה, דְּמָעוֹת מְתַקְתְּקוֹת, מֻקְלָדוֹת
פּוֹתַחַת אֶת הָאִ-מֵייל, מֵאָה בְּרָכוֹת לֶחָג – לְקַבֵּל וְלִשְׁלֹחַ
יָצָאנוּ מֵהַפִּירָמִידוֹת אֶל עַבְדוּת אַחֶרֶת
לֵאָה (גולדברג) וְרָחֵל נָעֲלוּ אֶת הַשִּׁיר בַּמְּגֵרָה
וְהַשִּׁיר פָּרַץ וְהִמְרִיא בְּמַעֲלֶה הַסֻּלָּם
אֲנִי מְשַׁלַּחַת אֶת הַשִּׁיר לִרְשִׁימַת הַתְּפוּצָה וּכְבָר הוּא מִתְאָרֵחַ
בְּכָל אֲתָר וַאֲתָר מְקַבֵּל חִיּוּכִים וּמַגָּע
לְרֶגַע קָט
וְנִשְׁכַּח
לְאִמָּהוֹת הַשִּׁירָה, רָחֵל וְלֵאָה, הָיְתָה עֶדְנָה
וְאֹזֶן פְּתוּחָה לִקְלֹט אֶת שְׂפַת הַלֵּב, שְׂפַת הַשִּׁירָה
וּבַמָּה רְחָבָה לְלֹא פֶסְטִיבָלִים אוֹ מְחָאָה
כִּי הַצָּמֵא לַמִּלָּה בָּא מִמַּעַל
לִבְנוֹת אֶת רוּחַ הָאָדָם, אֶת רוּחַ הַעַם